תן לי את מערת המכפלה
בראשית כ״ג:ט
הרכישה המשפטית הראשונה של קרקע בישראל מתרחשת בפרשה זו, חיי שרה, כאשר אברהם רוכש מערה כפולה, מערת המכפלה, בעיר חברון כחלקת קבורה משפחתית. כיום, המבנה המלבני העצום שנבנה מעל המערה לפני יותר מ-2000 שנה בתקופה ההרודיאנית הוא בית התפילה העתיק ביותר בעולם שעדיין בשימוש רצוף.
פרשן המקרא רש״י מסביר שהמערה נקראה מכפלה (מלשון כפולה) מכיוון שהיו בה שני מבנים – חדר עליון וחדר תחתון. (הסבר נוסף שניתן בתלמוד קושר את שם המערה לשלושת הזוגות הקבורים שם – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ויעקב ולאה. על פי הקבלה, אדם וחוה קבורים שם גם כן (זוהר, רות צו).
מדרש מסביר שהסיבה שלמערה זו היו שני חדרים – העליון והתחתון – היא מפני שהיא משקפת את מבנה גן עדן, שגם לו יש שתי רמות – גן עדן העליון וגן עדן התחתון.
מערת המכפלה אינה המבנה ה”כפול” היחיד בתורה. כאשר יעקב חוזר לארץ כנען לאחר שהותו אצל לבן, הוא פוגש את המלאכים:
כאשר ראה אותם, אמר יעקב “זה מחנה אלוקים”, ויקרא שם המקום מחניים. (בראשית ל״ב:ב)
רש״י מפרש את המילה מחניים כ”מחנה כפול” – כפול, כי יעקב לווה על ידי קבוצה אחת של מלאכי חוץ לארץ ונפגש עם קבוצה אחרת של מלאכי ארץ ישראל – האחרונים גבוהים מהראשונים.
מדרש זה מצביע על עיקרון חשוב במיסטיקה היהודית – מבנה העולמות הרוחניים משתקף בעולם הפיזי. למערה הפיזית היה אותו מבנה כמו לגן העדן הרוחני – עולם הנשמות.
היכן בפיזיקה יש לנו דוגמה לכפילות זו? במרחב הפאזה, כמובן! המכניקה הקלאסית הניוטונית פועלת במרחב תלת-ממדי מוכר. עם זאת, החוק השני של ניוטון הוא משוואה דיפרנציאלית מסדר שני (תאוצה היא הנגזרת השנייה של הקואורדינטות ביחס לזמן). כדי לפתור משוואה זו אנו זקוקים לשני סטים של תנאים התחלתיים – שלוש קואורדינטות התחלתיות (X0, Y0, Z0) של גוף ושלושת רכיבי המהירות ההתחלתית שלו (Vx, Vy, Vz). לכן נוח יותר לתאר את תנועת הגוף במרחב פאזה שש-ממדי שיש בו שלוש קואורדינטות מרחביות (X, Y, Z) ושלוש קואורדינטות תנע (Px, Py, Pz) (תנע הוא מכפלה של מהירות ומסה). מושג מרחב הפאזה המייצג את כל המצבים האפשריים של המערכת פותח לראשונה בסוף המאה התשע-עשרה על ידי
לודוויג בולצמן והנרי פואנקרה. מרחב הפאזה השש-ממדי הזה הוא, במובן מסוים, מרחב “כפול” המורכב ממרחב תלת-ממדי רגיל ומרחב תלת-ממדי נוסף של תנע.
האנלוגיה נמשכת עוד יותר. כפי שבגן עדן, שתי הרמות אינן באותה רמה, אלא אחת, גן עדן העליון, מעל השנייה, גן עדן התחתון, וכפי שבמערת המכפלה, שני החדרים הם אחד מעל השני, כך גם במרחב הפאזה שש הממדים מתפצלים לשתי רמות 3+3 אחת “מעל” השנייה. את שלושת ממדי התנע ניתן לראות כ”מעל” שלושת הממדים המרחביים, כביכול, מכיוון שתנע (שהוא מכפלה של מסה ומהירות) הוא נגזרת של הקואורדינטות המרחביות ביחס לזמן, כלומר, זהו מבנה תלת-ממדי הבנוי מעל המרחב התלת-ממדי הבסיסי.
במכניקת הקוונטים מרחב הפאזה ממלא תפקיד חשוב הרבה יותר מאשר במכניקה הקלאסית, בגלל עקרון אי-הוודאות של הייזנברג המקשר בין קואורדינטות לתנע:
כאשר ∆x הוא אי-הוודאות במדידת הקואורדינטות של חלקיק, ∆p הוא אי-הוודאות במדידת התנע של החלקיק, ו-ћ הוא קבוע פלאנק. אי-שוויון זה קושר יחד קואורדינטות מרחביות ותנע, אשר במכניקת הקוונטים הופכים לגדלים “משלימים”.
הנוחות בשימוש במרחב הפאזה נובעת מהעובדה שכל נקודה מייצגת מצב מלא של מערכת פיזיקלית. וכדי לתאר את המצב המלא של מערכת פיזיקלית יש צורך להכפיל את המרחב משלושה ממדים לשישה ממדים.
כך אנו רואים שהמושג הרוחני של מרחב כפול בגן עדן המשתקף במערה הכפולה של מערת המכפלה משתקף עוד יותר במרחב פאזה “כפול” המשמש במכניקה קלאסית וקוונטית.
המדרש קובע שמערת המכפלה (הידועה גם כמערת האבות) היא השער לגן עדן. המסורת המיסטית היהודית הקבלה מלמדת שמערת המכפלה היא השער דרכו נכנסות נשמות לגן עדן. הקשר לעקרון אי-הוודאות אינו מקרי. כפי שהסביר הרב אריה קפלן בספרו “חלל פנימי: מבוא לקבלה, מדיטציה ונבואה”, ההבדל העיקרי בין הפיזי לרוחני הוא מרחב – העולם הפיזי מוגדר על ידי מרחב, בעוד שבעולם הרוחני המרחב, כפי שאנו מכירים אותו, אינו קיים (אם כי, יש מרחב מושגי בעולם הרוחני שבו הקרבה מוגדרת על ידי דמיון מושגי של רעיונות). לכן, ככל שהמרחב הפיזי נשחק (על ידי איבוד המוחשיות והתכונות המוגדרות היטב שלו), כך אנו מתקרבים לתחום הרוחני. זוהי אי-הוודאות הקוונטית בעולם הפיזי שמטשטשת את הגבול בין הפיזי לרוחני ומאפשרת לתחום הפיזי “לגעת”, כביכול, בתחום הרוחני. אולי זו הסיבה שמערת המכפלה היא פורטל לגן עדן – עולם הנשמות.
אי-ודאות זו מתרחבת לאבות ולאמהות הקבורים במערת המכפלה. הם אינם מתים ואינם חיים אלא נמצאים במצב של סופרפוזיציה – בלשון המדרש, האבות “נמים” במערה. מפעם לפעם, הם קמים ומבקשים רחמים על ילדיהם. יהי רצון שזכות אבותינו ואמותינו תגן עלינו!
