תקציר הנרטיב של “הברכות הגנובות” בפרשת תולדות מציג פרדוקס מוסרי עמוק: כיצד יכלו רבקה, נביאה צדקת, ויעקב, הארכיטיפ של האמת (אמת), להיות מעורבים במה שנראה
(פרשת וירא, בראשית כ״א:י״ד-כ״א) הגר וישמעאל גוססים מצמא במדבר. בייאושה, הגר מניחה את בנה תחת שיח והולכת הרחק, בלתי מסוגלת לצפות במותו. ואז קורה דבר
“אין שמחה כהתרת הספקות”—אין שמחה כמו פתרון הספק. בערב ראש השנה, חכמינו מתארים עצירה קוסמית: הבורא “שוקל מחדש” האם לחדש את העולם. דמיינו את היקום
עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה. כפי שאומר הנביא: דרשו ה’ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. (ישעיהו נה:ו) על פי המסורת
מאת אלכסנדר פולטורק מבוא בחלק הראשון של מאמר זה, “קריסת פונקציית הגל של האורים והתומים,” [1] דנו בדואליות המובנית של האורים והתומים—הדואליות של האנושי (הכהן
מאת אלכסנדר פולטורק מוקדש לרפואה שלמה של דוד בן לאה ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה׳
מאת אלכסנדר פולטורק מאמר זה מוקדש לאפשערניש של נכדנו היקר, צמח אשר נועם, שיחיה, שהתקיים היום ביוסטון. יהי רצון שיגדל לתורה, חופה ומעשים טובים! מבוא
מאת אלכסנדר פולטורק עץ החיים ועץ הדעת כמטפורות לפונקציית הגל ולמדידה סיכום מאמר זה מציע פרשנות חדשנית לסיפור הגן עדן באמצעות המסגרת הרעיונית של מכניקת
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
מאמר זה חוקר הקבלה חדשנית בין עקרונות מכניקת הקוונטים לבין סיפור הבריאה המקראי באמצעות ניתוח אטימולוגי של המונחים העבריים “ערב” ו”בוקר”. המחקר מגלה כי מונחים
בפירושו לפרשת השבוע, יתרו, רבי חיים ויטאל, כותב בשם מורו, האר”י ז”ל, שהבל נענש על כך שהביט בשכינה – הנוכחות האלוהית.[1] אך מה הרלוונטיות של
פרשת השבוע הנוכחית בשלח מספרת על קריעת ים סוף. כפי שדנתי במאמרי, “קריסה והתגלות“, קריעת הים היא מטאפורה לקריסת פונקציית הגל במכניקת הקוונטים. האדמו”ר הזקן,
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.
מבול נח היה אירוע קטסטרופלי ללא מקבילות בהיסטוריה המתועדת. כל האנושות (יחד עם הצומח והחי)—למעט נח ומשפחתו (והחיות שלקח עמו אל התיבה)—נמחקה מפני האדמה. יש
קריסת פונקציית הגל היא התהליך של חשיפת אפשרויות נסתרות. הפחתת אי־וודאות חושפת מידע. עד לקריסת פונקציית הגל, המערכת נמצאת במצב של אי־וודאות—מצב של סופרפוזיציה. המדידה
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. (בראשית ל:כא) במאמרי הקודם, “הסכסוך בין יוסף לאחיו – תיאוריית מגדר,” הצעתי שיוסף הפגין נטייה מסוימת להתנהגות נשית
ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות
בפוסט הקודם “פיזיקה של צמצום א’ — הקפיצה הקוונטית“, נתנו סקירה כללית של הדוקטרינה המיסטית של צמצום — אבן הפינה של קבלת האר”י. הגיע הזמן
מסופר שביום שרבי יהודה הנשיא נפטר, גזרו החכמים תענית, וביקשו רחמים כדי שלא ימות. ואמרו: כל מי שיאמר שרבי יהודה הנשיא מת, יידקר בחרב. (תלמוד,
ויאמר ה’ אלוקים: “לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו.” (בראשית ב:יח) סוף פסוק זה מעורר תמיהה. מדוע האישה המיועדת להיות עזר
כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
כמו תמיד במדע, כל שאלה שנענית מולידה שאלות חדשות. כעת, כשאנו מבינים שעץ החיים ועץ הדעת הם מטפורות עבור, בהתאמה, פונקציית הגל והתמוטטות פונקציית הגל
היום הוא חול המועד סוכות – הימים הביניים שבין הימים הראשונים והאחרונים של חג הסוכות. ימים אלה אינם בדיוק חגים, אך הם גם אינם ימים
הגיגים על מעשה מרכבה – חלק ד’ זהו החלק הרביעי והאחרון בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה. לקבלת מידע רקע, ראו את הפוסטים הקודמים,
(סיכום עממי של המאמר ‘לקראת פרשנות עתידנית של מכניקת הקוונטים’ מאת אלכסנדר פולטורק המוכן כעת לפרסום) מכניקת הקוונטים (QM) היא אחת התיאוריות המוצלחות ביותר בפיזיקה
הגיות על מעשה מרכבה – III זהו הפרק השלישי בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה, “עשיית המרכבה”. למידע רקע, הקורא מופנה לפוסטים הקודמים שלי,
וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט–הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לַה’. (ויקרא כז:לב) בשבת זו, נקראתי לתורה לעלייה האחרונה של ספר ויקרא. פרשה זו עוסקת במעשר בהמה,
ברוכים הבאים לבכורה של הסרט הראשון שלנו, תורה קוונטית. תוכלו לצפות בסרט כאן: אל תשכחו להירשם לערוץ שלי כאן: https://www.youtube.com/channel/UCNVwLUClNUXVBqJUI9A47AQ/
אני שמח להודיע שהבכורה של הסרט שלנו “תורה קוונטית” מתוכננת ליום שישי הקרוב, ה-1 במרץst. ניתן לצפות בקדימון ב כדי לא להחמיץ את הבכורה, הירשמו
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. (בראשית א:לא) הנרטיב המקראי של הבריאה מסתיים בפסוק הנ”ל.
פרשת התורה, ראה, מדברת על שנת השמיטה—בעברית, שמיטה—השנה השביעית. כאשר מגיעה שנת השמיטה, כל ההלוואות נמחלות, והעבדים היהודים משתחררים. זה קשה להבנה. מדוע שמלווה ימחל
פרשת ראה מתחילה בפסוק: ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. (דברים י״א:כ״ו) המילה הראשונה בפסוק זה, ראה, משמעותה המילולית בעברית היא “ראה”. אז, באופן
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו… (בראשית י״ח:ב) בבלוג זה, אנו דנים לעתים קרובות בקריסת פונקציית הגל כתוצאה ממדידה. תופעה זו נקראת “בעיית
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.
זה יתנו, כל העובר על הפקודים: מחצית השקל בשקל הקודש. עשרים גרה השקל; מחצית השקל יהיה תרומה לה’ שמות 30:13 בפרשת השבוע, כי תשא (שמות
היום, יו”ד שבט, הוא יום היארצייט (יום השנה לפטירה) של האדמו”ר השישי מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, הידוע גם כרבי הריי”צ, או האדמו”ר הקודם. ביום
כפי שכתבתי במאמרי, מנורת שרדינגר: דולקת ולא דולקת, הרבי מלובביץ’, הרב מנחם מנדל שניאורסון, מסביר את נס חנוכה כפרדוקס של המנורה (חנוכייה) שדולקת ולא דולקת,
על פי הרב סעדיה גאון, שתי פרשיות התורה הללו – נצבים ווילך – הן למעשה פרשה אחת, שלעיתים מתחלקת לשתיים. בשפת מכניקת הקוונטים, שתי הפרשיות
ישנה מחלוקת בתלמוד לגבי מועד בריאת העולם. לפי רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, החודש השביעי בלוח העברי בו אנו חוגגים את ראש השנה. לפי
מה בא קודם, החתול של שרדינגר או התאנה של רבי עקיבא? אתם תהיו השופטים. היום אנו מציגים פוסט אורח מאת הרב ד”ר דוד כגן. תאנה
היום הוא היום השמיני בחודש טבת. ב-ח’ בטבת של שנת ג’תקט”ו (246 לפנה”ס), התורה תורגמה ליוונית. בימי קדם, יום זה צוין בצום. שבעים חכמים תרגמו
היום הוא י”ט בכסלו — ראש השנה של החסידות. היום קיבלתי שתי מתנות, שברצוני לחלוק. לאחרונה, בעת לימוד סמ”ך וו, התקשיתי להבין את משמעות ספירות
פעם בא אדם לרב עם חדשות עצובות – החתול שלו מת. הרב הביע את תנחומיו בנימוס לבעל החתול המנוח. האיש הודה לרב ושאל אם הוא
אירוע מוזר בסוף פרשת בלק האחרונה, שבו פנחס (פינחס) הרג נשיא יהודי שנתפס במעשה עם אישה נוכרית, זוכה בפרשת השבוע הנושאת את שמו בכהונה. הדבר
וַיִּפְתַּח ה’ אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: “מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?” וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן: “כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי,
סיפור הסוטה, אישה החשודה בניאוף, מטריד במבט ראשון. מדוע אישה תהיה נתונה להשפלה כזו? הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מציין שלהיפך, סיפור הסוטה הוא
במכניקת הקוונטים, מצבה של מערכת פיזיקלית מתואר על ידי מה שמכונה פונקציית הגל (או “פונקציית הגל”). כל הניסיונות של שרדינגר, שהציג לראשונה את פונקציית הגל,
היום הוא ראש חודש אדר ב’ – הירח החדש ותחילת החודש השני של אדר. אם היינו צריכים לבחור חודש לציון פיזיקת הקוונטים, לא היה חודש
קריאת ההפטרה בשבת זו העלתה בזיכרוני סצנות מהוועידה הרפובליקנית הלאומית בשנת 2004 במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, שם המשתתפים נופפו בתמונות של ג’ון קרי וקראו
וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ (שמות טז:לא). וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן (במדבר יא:ח). התיאור המקראי של המן מציג
אתם אוהבים חידות? הנה חידה – מה מייצגות שתי הצורות האלה בהקשר של ספר שמות? אין לכם מושג? אולי רוצים רמז? עדיין אין לכם מושג?
כפי שדנו בפוסט, זה הזמן, טיפש, פרעה מעולם לא קיבל את המסר שהכל עניין של שליטה בזמן. כדי לוודא שהיהודים אכן יקבלו את המסר הזה,
עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים–יוּמַת הַמֵּת; לֹא יוּמַת, עַל-פִּי עֵד אֶחָד. (דברים יז:ו) כתבתי על עדים בפוסט הקודם שלי שנקרא בדמיון עדים. ספר דברים
אחרי מות 1. וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ 2. וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ
ויקרא 14:35-36 (מצורע) 35. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית 36. וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ… בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… תרגום אלטרנטיבי: בשתי התחלות ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… בראשית
על גיל היקום בפרשנות העולמות המרובים של מכניקת הקוונטים[*] אלכסנדר פולטורק תקציר המאמר הנוכחי מתייחס לסתירה הנראית לעין בין הגיל הקוסמולוגי של היקום,
לקראת פיוס בין הגילאים המקראיים והקוסמולוגיים של היקום[1] אלכסנדר פולטורק תקציר נבחנות שתי השקפות מנוגדות על גיל היקום. על פי הלוח העברי המסורתי המבוסס
מסופר על בחור (גבר צעיר לא נשוי) שבא בשנות ה-60 לרבי מלובביץ’ ליחידות (פגישה פרטית) ואמר לרבי שהוא רוצה ללכת לקולג’. באותם ימים, הקולג’ים האמריקאיים,
וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ויקרא טז:ז-ח) בפרשת התורה
בפרשת התורה תזריע (ויקרא י״ג), חתול שרדינגר[1] נהיה מצורע. ובכן, זו לא באמת צרעת, זו מחלה על-טבעית מסתורית הנקראת צרעת, המתורגמת כיום כפסוריאזיס. וזה לא
