
למה עשר? הטטרקטיס של השם האלוהי
המספר עשר תופס מקום ייחודי בארכיטקטורה של התורה. העולם נברא בעשרה מאמרות (עשרה מאמרות). מצרים הוכתה בעשר מכות (עשר מכות). התורה ניתנה בעשרת הדברות (עשרת

המספר עשר תופס מקום ייחודי בארכיטקטורה של התורה. העולם נברא בעשרה מאמרות (עשרה מאמרות). מצרים הוכתה בעשר מכות (עשר מכות). התורה ניתנה בעשרת הדברות (עשרת

“כְּשׁוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.” (תהלים קכ”ו:א) תקציר מאמר זה קורא את הגלות כמצב של חלום: מצב תודעה שבו המשמעות מטשטשת, סתירות מתקיימות

תקציר מאמר זה מתחיל מהנרטיבים רוויי החלומות של ויצא, וישב, ומקץ—סולם יעקב, חלומות יוסף, וחלומות פרעה ושריו—ומעלה שאלה רדיקלית: מה אם כל היקום הוא חלום

תקציר הנרטיב של “הברכות הגנובות” בפרשת תולדות מציג פרדוקס מוסרי עמוק: כיצד יכלו רבקה, נביאה צדקת, ויעקב, הארכיטיפ של האמת (אמת), להיות מעורבים במה שנראה

חיי שרה והפיזיקה של מקיפים ופנימיים תקציר מאמר זה חושף התכנסות מספרית עמוקה בין התורה לפיזיקה הקוונטית דרך המספר 137. בספר בראשית, ישמעאל מת בדיוק

אין שבת שבה איננו קוראים את פרשת לוט (בראשית רבה נא:ט) הממד הקבלי: אחדויות נסתרות וקריסת ממדים המסורת המיסטית מציעה פרשנות מפתיעה לסיפור לוט ובנותיו,

כאשר ה׳ מבטיח עושר רב לאברם, לאחר שאברם מסרב לקחת את שלל המלחמה שהציע מלך סדום, אברם משיב: מה תיתן-לי, ואנכי הולך ערירי… הן לי

לאחר המבול הגדול, אלוהים מציב קשת בענן בשמיים כברית נצחית עם האנושות. אך קשת שמיימית זו היא יותר מהבטחה אלוהית – היא שיעור עמוק בטבע
בקהילות אשכנזיות רבות, היום שלאחר יום כיפור מכונה גוטס נומען, ביידיש “שמו של אלוהים”. מקורות חסידיים מקשרים את ארבעת הימים שבין יום כיפור לסוכות עם
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
אלכסנדר פולטורק תקציר מאמר זה עוסק באמירה החידתית של חכמים היהודיים, הקובעת שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הזה באות ה״ ואת העולם הבא (עולם
…מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ—מבשרי אחזה אלוק (איוב יט:כו) מבוא – “בצלמו” תיאור האנושות הראשוני בתורה הוא עמוק ומסתורי: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר פרשת שמיני מתארת את היום השמיני המכריע של חנוכת המשכן, הרגע שבו האש האלוהית יורדת סוף סוף. פרשנים קלאסיים רואים בניגוד
מאת אלכסנדר פולטורק מבוא הקשר בין חוקי הפיזיקה והתנאים הנחוצים לחיים הוא אחד התעלומות העמוקות ביותר הן במדע והן בתיאולוגיה. פיזיקאים התמודדו זמן רב עם
מאת אלכסנדר פולטורק ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל
וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית י”ב:א) א. מבוא הפיזיקה עומדת כאבן הפינה של המדע המודרני, מציעה חוקים יסודיים
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
תקציר מאמר זה חוקר את המשמעות העמוקה של האות בית (ב), האות הראשונה בתורה, וערכה המספרי שתיים כרמז יסודי לטבע הבינארי של יקומנו. באמצעות ניתוח
תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין שפה, פילוסופיה, פיזיקה ורוחניות בהקשר של ראש השנה. באמצעות בחינת השורשים הלשוניים של “שנה”, “שינוי” ו”שני”, המאמר
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו אדמת זבת חלב ודבש. (דברים כו:טו) כאשר
מבוא במאמר זה, אני מתכוון לעורר הקבלה בין הסינגולריות במרחב-זמן, כמו הנקודה המשוערת של מקור היקום בקוסמולוגיית המפץ הגדול, מחד גיסא, לבין בית המקדש בירושלים
קנאות ורחמים: מקבילות בין פנחס למלחמה בעזה הסיפור המקראי של פינחס (Heb. Pinḥas or Pinchas) מציג תרחיש מוסרי מורכב שבו מעשה אלימות מקבל אישור אלוהי
וביום השמיני ימול בשר ערלתו ויקרא י״ב:ג בפרשת תזריע, אנו מצווים למול תינוק זכר ביום השמיני. בפרשה הקודמת, שמיני, אנו קוראים שגם חנוכת המשכן (משכן)

פרשת צו מתארת טקס שביצע משה בחנוכת אהרן ככהן הגדול (כהן גדול) ובניו ככוהנים (כוהנים): וַיַּקְרֵב אֶת-הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ

בפירושו לפרשת השבוע, יתרו, רבי חיים ויטאל, כותב בשם מורו, האר”י ז”ל, שהבל נענש על כך שהביט בשכינה – הנוכחות האלוהית.[1] אך מה הרלוונטיות של
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ויקרא כג:מ במהלך חג הסוכות (“סוכות”), העם היהודי מצווה לקחת יחד

מחזה היקום נעשה כה גדול יותר, כה יפה יותר, ראוי יותר ליוצרו, כאשר יודעים שמספר קטן של חוקים, שנקבעו בחוכמה רבה, מספיקים לכל התנועות. פייר
עקרון הפעולה המינימלית הוא ביטוי לחשיבה תכליתית שבה מצבי ההתחלה של המערכת נקבעים על ידי נקודות הקצה – ההתחלה והסוף.

מבוא מה יכול להיות משותף בין המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים לבין התיאורים המקראיים של מסעות בני ישראל במדבר סיני, תורות קבליות הקשורות להתפתחות העולמות

גבולות השפה שלי הם גבולות עולמי. לודוויג ויטגנשטיין בראש חודש שבט, לפני כשלושה וחצי אלפי שנים, החל משה לתרגם את התורה לשבעים לשונות. זה היה
הדואליזם הקרטזיאני, או דואליזם גוף-נפש, שנוסח על ידי המדען, המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט (1596-1650), טוען כי הגוף והנפש (שאותה הוא זיהה עם התודעה או
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.
בפירוש האלגורי המוצע, החייל במלחמה הוא מטפורה לעם היהודי, שכולם “חיילים” בצבא ה’ – צבאות השם, הנלחמים במלחמה נגד הרע כדי לשחרר ולהעלות ניצוצות נפולים
מבוא היום, בתשעה באב – היום התשיעי בחודש אב, השנה מצוין ביום העשירי באב מכיוון שהתשיעי חל בשבת, כאשר אבלות אסורה – אנו מתאבלים על
ארבעים ותשעה הימים שבין פסח לשבועות נקראים ימי ספירה או ימי ספירת העומר—ספירת העומר—כאשר יהודים סופרים כל יום כיום הראשון לעומר, היום השני לעומר, וכן
זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ . .
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו
וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ; וּדְמוּת אֶחָד, לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.
אנחנו מכירים היטב את המרחב – אנחנו נעים בחופשיות במרחב קדימה ואחורה; אנחנו כובשים מרחב ביבשה ומעבר לה; אנחנו משיבים קרקע מהים; אנחנו הופכים מדבריות
קריסת פונקציית הגל היא התהליך של חשיפת אפשרויות נסתרות. הפחתת אי־וודאות חושפת מידע. עד לקריסת פונקציית הגל, המערכת נמצאת במצב של אי־וודאות—מצב של סופרפוזיציה. המדידה
וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים… שמות א:יד ברמה המילולית, גלות מצרים (גלות מצרים) היא סיפור של שעבוד העם היהודי במצרים העתיקה, שם הם נאלצו
העימות בין יוסף לאחיו הוא אחד הסיפורים המטרידים ביותר בתנ”ך. יוסף ואחיו – שנים עשר בני יעקב – היו אבות שנים עשר שבטי ישראל. הם

וללבן שתי בנות: שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל. (בראשית כט:טז) רבי ישעיהו הורוביץ (השל”ה הקדוש)[1] אומר באופן מפורסם שהתורה מדברת על העולמות העליונים ורומזת
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. (בראשית כה:א) קטורה: זו הגר. נקראת קטורה שנאים מעשיה כקטורת. (בראשית רבה סא:ה) קטורה היא הגר. (זוהר קלג) כפי

המחזה של מייקל פריין משנת 1998, קופנהגן, עוסק בפגישה בין שני פיזיקאים דגולים, נילס בוהר וורנר הייזנברג, בשנת 1941 בקופנהגן. במחזה זה, רוחותיהם של הייזנברג,
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות

טאטוא האינסופים מתחת לשטיח – או רנורמליזציה לאחר שטיפלנו בסתירות פנימיות בחלק הקודם (ראה פיזיקה של צמצום I – הקפיצה הקוונטית ופיזיקה של צמצום II
ברכות לרוג’ר פנרוז, ריינהרד גנצל ואנדריאה גז על זכייתם בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2020 על תרומתם לביסוס קיומם של חורים שחורים. חור שחור הוא עצם

בפוסט הקודם “פיזיקה של צמצום א’ — הקפיצה הקוונטית“, נתנו סקירה כללית של הדוקטרינה המיסטית של צמצום — אבן הפינה של קבלת האר”י. הגיע הזמן

מבוא “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” (בראשית א:א) “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ,” אומרת התורה. אולם, מה היה לפני “הראשית”? זה

מחקר בצורה וחומר ומשה התפלל עבור העם. ויאמר ה’ אל משה: “עשה לך שרף ושים אותו על נס; והיה כל הנשוך וראה אותו וחי.” ויעש

ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. (במדבר יז:כג) בפרשת התורה שקראנו

“כי נפש הבשר בדם היא.” (ויקרא י”ז:י”א) המילה המתורגמת כאן כ”נפש” במקור העברי היא נפש. התורה נראית כאומרת לנו שנפשו של כל יצור חי נמצאת

יש מצווה מקראית לספור את הימים שבין הפסח לשבועות, “חג השבועות” (הידוע גם בשם עצרת). אנו מתחילים לספור ביום השני של הפסח (היום הראשון של

“וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח.” (ויקרא ב:יג) התורה מצווה שכל הקרבנות לה’ חייבים להיות
פרשת ויקהל עוסקת בבניית המשכן. בקבלה, המשכן נתפס כמיקרוקוסמוס המייצג מודל מיניאטורי של היקום כולו – הן הפיזי והן הרוחני. המשכן הורכב בעיקר משתי קטגוריות

בערב שבת קיבלנו דואר ממשלתי שהכיל מסמכים שנדרשנו למלא ולשלוח חזרה ללשכת המפקד. הקשר בין המפקד והמגפה לא נעלם ממני. פרשת התורה שקראנו בשבת שעברה,
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. (בראשית א:א) הפסוק הראשון בתורה הוא המפתח להבנת יסודות הבריאה. מבחינת הפיזיקה, ישנן שלוש מילים מפתח בפסוק

ויאמר ה’ אלוקים: “לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו.” (בראשית ב:יח) סוף פסוק זה מעורר תמיהה. מדוע האישה המיועדת להיות עזר
כפי שדנו בפוסט הקודם “סינגולריות וגן עדן“, גן עדן מציע מטאפורה יפה לקוסמולוגיה המודרנית שבה עדן הוא הסינגולריות הראשונית שקדמה לביג בנג, הנהר הזורם מעדן

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים. (בראשית ב:ד) הפרק השני של בראשית מכיל חזרות רבות, המפורסמת שבהן היא העיבוד השני

כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. (בראשית לב:ז) בבלוג זה, אנו מתמקדים בעיקר בהקבלות מבניות בין התורה לפיזיקה,
הזמן הוא סערה שבה כולנו אבודים. ” (ויליאם קרלוס ויליאמס, מבוא ל”מסות נבחרות”) תמיד התקשיתי להתייחס לסיפור המבול ברמה המילולית. מדוע ירצה ה’ למחות את
ליהודים יש מנהג מוזר מאוד לקחת ארבעה מינים (ארבעה מינים) – פרי עץ הדר (אתרוג), ענף מעץ תמר (לולב), ענפי עץ ההדס (הדסים), וענפי עץ

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ‘צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי-אַתֶּם בָּאִים אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן–זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ.’ (במדבר ל״ד:א-ב) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד … לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח

וידבר ה׳ אל־משה לאמר: דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת [ציצית] על כנפי בגדיהם לדורותם
הגיגים על מעשה מרכבה – חלק ד’ זהו החלק הרביעי והאחרון בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה. לקבלת מידע רקע, ראו את הפוסטים הקודמים,
הגיות על מעשה מרכבה – III זהו הפרק השלישי בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה, “עשיית המרכבה”. למידע רקע, הקורא מופנה לפוסטים הקודמים שלי,

הרהורים על מעשה מרכבה – א’ אנו עוסקים במדע על ידי חקר הטבע. אנו לומדים פיזיקה במעבדה, מתבוננים בחלל או עובדים על מודלים מתמטיים עם
התיאוריה המיוחדת של היחסות, שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905, הייתה פורצת דרך. היא פתחה את עידן הפיזיקה החדשה שכונתה על ידי חלק מהאנשים

וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט–הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לַה’. (ויקרא כז:לב) בשבת זו, נקראתי לתורה לעלייה האחרונה של ספר ויקרא. פרשה זו עוסקת במעשר בהמה,
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויקרא כג:מ) לאחר השלמת יצירת המופת שלו, תורת היחסות הכללית ב-1916,

וקטורים, ספינים ומגדר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. (שמות כה:ב) כל פרופסור לפיזיקה המלמד

כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ
בשנת שש מאות שנה לחיי נח, בחודש השני, בשבעה עשר יום לחודש… נבקעו כל מעיינות תהום רבה, וארובות השמים נפתחו. (בראשית ז:יא) בחישוב זמן שחר

חודש תשרי מלא בחגים, וכולם חולקים נושא משותף — איחוד הזמן — עבר, הווה ועתיד. הכל מתחיל בראש השנה. המתורגם באופן מסורתי כשנה החדשה, פירושו
האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה

אתמול היה היום התשיעי לחודש אב או, בעברית, תשעה באב. בדרך כלל, תשעה באב מצוין באבל ובצום. אתמול, לעומת זאת, אכלנו סעודות חגיגיות, שתינו יין
בפיזיקה, אנו מחפשים איחוד גדול, הידוע גם כתורת הכל. המודל הסטנדרטי מתאר שלושה מתוך ארבעת הכוחות היסודיים: הכוח החזק (גרעיני), הכוח החלש (דעיכת בטא), והכוח

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו… (בראשית י״ח:ב) בבלוג זה, אנו דנים לעתים קרובות בקריסת פונקציית הגל כתוצאה ממדידה. תופעה זו נקראת “בעיית

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שואל ילד בליל הסדר. בשמחת תורה הזו שאלתי שאלה אחרת—מה נשתנה היום מהלילה? אכן, בליל שמחת תורה, אנו רוקדים

וידבר ה’ אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה’ וימתו. (ויקרא טז:א) הפסוק הנ”ל נראה חף מפשע לחלוטין ועל פניו משמש

בסופו של דבר, אני מניח שאיינשטיין צדק – אלוהים אינו משחק בקוביות. אז כשהמן הגיע לאותה רמה רוחנית דרך הטלת הגורלות, הוא גילה את הרצון
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים
היום, יו”ד שבט, הוא יום היארצייט (יום השנה לפטירה) של האדמו”ר השישי מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, הידוע גם כרבי הריי”צ, או האדמו”ר הקודם. ביום
ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים (בראשית כה,יז) אפשר לומר ש״יד האלוקים״ כתבה את המספר הזה [137] – ריצ׳רד פיינמן התעלומה
פוסט זה הוא המשך וסיום של הפוסט הקודם, הכוח החמישי. מלבד הקשר לפרשת השבוע שעבר, וילך, יש גם קשר לעשרת ימי תשובה וליום כיפור. כשמדובר
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל.” (דברים לא:יט) ארבעת הכוחות היסודיים הידועים הם: כוח הכבידה, כוח אלקטרומגנטי, כוח חזק (גרעיני), והכוח
בפרשת אמור (ויקרא כא:א-כד:כג), אנו מצווים להימנע ממלאכה בכל יום שביעי בשבת. פרשת השבוע הבאה, בהר, ממשיכה נושא זה ומורה לנו להימנע מעבודה חקלאית בכל
פרשת השבוע שעברה, אמור, מדברת על איסור העבודה בשבת. למעשה, התלמוד מונה בדיוק 39 קטגוריות של עבודה האסורות בשבת. אבל למה 39? רבי שמעון בן

תקציר מאמר זה קורא את הסכם יעקב עם לבן על הצאן המפוספס, הנקוד והמנוקד כהרבה יותר מפרט מוזר בסיפור רועים עתיק. בהתבסס על קבלת האר”י,

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ
בפרשת ויחי, יעקב מכנס את ילדיו כדי לגלות להם את “קץ הימים“. רש”י מסביר שכוונתו של יעקב הייתה לגלות את מועד בואו של משיח. יעקב

גדלתי ברוסיה וחונכתי על השיטה המטרית המבוססת על חשבון עשרוני. כשהיגרנו לארה”ב, נאלצתי ללמוד שיטת מדידה חדשה עבורי (אך למעשה, עתיקה מאוד) – השיטה האימפריאלית.

תן לי את מערת המכפלה בראשית כ״ג:ט הרכישה המשפטית הראשונה של קרקע בישראל מתרחשת בפרשה זו, חיי שרה, כאשר אברהם רוכש מערה כפולה, מערת המכפלה,

יש אנשים שעלולים להיות מוטעים על ידי אקראיות, אך כאשר אנו מבינים שאקראיות פותחת את הדלת לאלוהי, אנו ניצולים על ידי אקראיות. מסיבה זו, שני
בראש השנה הזה חלמתי את החלום המוזר ביותר. חלמתי שאני נותן הרצאה בקוסמולוגיה באוניברסיטה כשלפתע הבנתי שזה ראש השנה. נכנסתי לפאניקה… מה אני עושה באוניברסיטה
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ… בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… תרגום אלטרנטיבי: בשתי התחלות ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… בראשית

בפרשת התורה תזריע (ויקרא י״ג), חתול שרדינגר[1] נהיה מצורע. ובכן, זו לא באמת צרעת, זו מחלה על-טבעית מסתורית הנקראת צרעת, המתורגמת כיום כפסוריאזיס. וזה לא