
עגל הזהב כהיסטרזיס
לע”נ אמי מורתי רחל ב”ר דוד ע”ה חטא עגל הזהב הוא אחד הפרקים המביכים ביותר בתורה. עם שהיה עד לעשר המכות, חצה את ים סוף

לע”נ אמי מורתי רחל ב”ר דוד ע”ה חטא עגל הזהב הוא אחד הפרקים המביכים ביותר בתורה. עם שהיה עד לעשר המכות, חצה את ים סוף

תקציר המאמר פותר את הפרדוקס לכאורה שבציווי הכפול של התורה “זכור את אשר עשה לך עמלק” ובו זמנית “תמחה את זכר עמלק” על ידי הבחנה

מוקדש לרפואתה השלמה והמהירה של רחל בת שרה מבוא יציאת מצרים (יציאת מצרים) ניתנת לקריאה כשינוי קולקטיבי מהיר: האוכלוסייה הישראלית, שהייתה לכודה זמן רב ב”פאזת

מדד אי-היציבות המאקרו וסימני אזהרה מוקדמים של מעבר מתקרב תקציר מאמר זה הוא הפרק הרביעי בסדרה על חלומות ומעברי פאזה. הוא הופך את המטאפורה לתפעולית.

יציבות על־יציבה, גרעון ולוגיקה של נקודות מפנה תקציר מאמר זה מפתח מטאפורה ממושמעת: אוצר המילים של מעברי פאזה בפיזיקה כדרך לדבר על תמורות היסטוריות בקנה

“כְּשׁוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.” (תהלים קכ”ו:א) תקציר מאמר זה קורא את הגלות כמצב של חלום: מצב תודעה שבו המשמעות מטשטשת, סתירות מתקיימות

תקציר נרטיב יוסף בבראשית רקום בחלומות—שלו עצמו, של חצרני הפרעה, של פרעה—אולם הסיפור עצמו מתפתח על־פי דקדוק השינה. מאמר זה ממפה את חייו של יוסף

תקציר מאמר זה מתחיל מהנרטיבים רוויי החלומות של ויצא, וישב, ומקץ—סולם יעקב, חלומות יוסף, וחלומות פרעה ושריו—ומעלה שאלה רדיקלית: מה אם כל היקום הוא חלום

תקציר הנרטיב של “הברכות הגנובות” בפרשת תולדות מציג פרדוקס מוסרי עמוק: כיצד יכלו רבקה, נביאה צדקת, ויעקב, הארכיטיפ של האמת (אמת), להיות מעורבים במה שנראה

בעליה הראשונה של פרשת תולדות, התורה פונה פנימה: לפני שיעקב ועשו הופכים לעמים, הם נמצאים בקונפליקט בתוך גוף אחד. הריונה של רבקה מסתורי וכואב: “ויתרוצצו

חיי שרה והפיזיקה של מקיפים ופנימיים תקציר מאמר זה חושף התכנסות מספרית עמוקה בין התורה לפיזיקה הקוונטית דרך המספר 137. בספר בראשית, ישמעאל מת בדיוק

סיכום חיבור זה בוחן שני נרטיבים רצופים מפרשת וירא, כל אחד כולל באר וכל אחד מציב אתגר אפיסטמולוגי נפרד. הבאר של הגר (בראשית כא:יט) קיימת

(פרשת וירא, בראשית כ״א:י״ד-כ״א) הגר וישמעאל גוססים מצמא במדבר. בייאושה, הגר מניחה את בנה תחת שיח והולכת הרחק, בלתי מסוגלת לצפות במותו. ואז קורה דבר

אין שבת שבה איננו קוראים את פרשת לוט (בראשית רבה נא:ט) הממד הקבלי: אחדויות נסתרות וקריסת ממדים המסורת המיסטית מציעה פרשנות מפתיעה לסיפור לוט ובנותיו,

ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן (בראשית יח:יב) צחוקה של שרה היא יותר מספקנות—היא שאלה שמהדהדת לאורך אלפי שנים. האם

כאשר ה׳ מבטיח עושר רב לאברם, לאחר שאברם מסרב לקחת את שלל המלחמה שהציע מלך סדום, אברם משיב: מה תיתן-לי, ואנכי הולך ערירי… הן לי

אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ… (בראשית י״ד:כ״ג) לאחר ניצחון על חמישה מלכים, אברהם (אז נקרא אברם) מסרב לקבל כל שלל ממלך סדום, עד לחוט ושרוך

כולם מתפעלים מיופייה של הקשת – הקשת המושלמת שלה, צבעיה הזוהרים. ואולם, למעשה, הקשת אינה קיימת שם בחוץ. ספקטרום הצבעים אינו תכונה של השמיים; זוהי
אלכסנדר פולטורק תקציר מאמר זה עוסק באמירה החידתית של חכמים היהודיים, הקובעת שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הזה באות ה״ ואת העולם הבא (עולם
…מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ—מבשרי אחזה אלוק (איוב יט:כו) מבוא – “בצלמו” תיאור האנושות הראשוני בתורה הוא עמוק ומסתורי: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא
מאת אלכסנדר פולטורק מבוא בחלק הראשון של מאמר זה, “קריסת פונקציית הגל של האורים והתומים,” [1] דנו בדואליות המובנית של האורים והתומים—הדואליות של האנושי (הכהן
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין דיני הצרעת המקראיים (ויקרא י״ג-י״ד) ומושגים מודרניים של אנטרופיה ועקרון ההולוגרפיה בפיזיקה. צרעת, שלעתים
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר פרשת שמיני מתארת את היום השמיני המכריע של חנוכת המשכן, הרגע שבו האש האלוהית יורדת סוף סוף. פרשנים קלאסיים רואים בניגוד
מאת אלכסנדר פולטורק מבוא הקשר בין חוקי הפיזיקה והתנאים הנחוצים לחיים הוא אחד התעלומות העמוקות ביותר הן במדע והן בתיאולוגיה. פיזיקאים התמודדו זמן רב עם
מאת אלכסנדר פולטורק “אלוקים הוא מתמטיקאי”קרל פרידריך גאוס א. האם נוכל להוכיח שאלוקים ברא את האקסיומות של המתמטיקה? 1. מבוא קורא אתגר אותי בשאלה, “האם
מאת אלכסנדר פולטורק מאמר זה מוקדש לאפשערניש של נכדנו היקר, צמח אשר נועם, שיחיה, שהתקיים היום ביוסטון. יהי רצון שיגדל לתורה, חופה ומעשים טובים! מבוא
פוסט זה ממשיך את הדיון שהתחלנו ב”בראשית: היקום הבינארי I” והמשכנו ב”היקום הבינארי II: מלאכים כמיקרו-מעבדים“. בסוף פרשת ויצא, יעקב פוגש שני מחנות מלאכים: ויעקב

ההקבלות שגילינו בין ארבעת היסודות, אותיות שם ה’, ועולמות סדר ההשתלשלות מרמזות על כך שלחכמים הקדמונים היו תובנות עמוקות לגבי טבע המציאות, שממשיכות להדהד עם
וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית י”ב:א) א. מבוא הפיזיקה עומדת כאבן הפינה של המדע המודרני, מציעה חוקים יסודיים
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
תקציר מאמר זה חוקר את המשמעות העמוקה של האות בית (ב), האות הראשונה בתורה, וערכה המספרי שתיים כרמז יסודי לטבע הבינארי של יקומנו. באמצעות ניתוח
מאמר זה חוקר הקבלה חדשנית בין עקרונות מכניקת הקוונטים לבין סיפור הבריאה המקראי באמצעות ניתוח אטימולוגי של המונחים העבריים “ערב” ו”בוקר”. המחקר מגלה כי מונחים
תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין שפה, פילוסופיה, פיזיקה ורוחניות בהקשר של ראש השנה. באמצעות בחינת השורשים הלשוניים של “שנה”, “שינוי” ו”שני”, המאמר
הכל בשם ראש השנה מתורגם בדרך כלל כשנה החדשה. כאשר מתרגמים באופן מילולי, זה אומר “ראש השנה”. במאמר זה, אני מציע תרגום חלופי (כמעט מילולי)
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו אדמת זבת חלב ודבש. (דברים כו:טו) כאשר
מבוא במאמר זה, אני מתכוון לעורר הקבלה בין הסינגולריות במרחב-זמן, כמו הנקודה המשוערת של מקור היקום בקוסמולוגיית המפץ הגדול, מחד גיסא, לבין בית המקדש בירושלים

פרשת צו מתארת טקס שביצע משה בחנוכת אהרן ככהן הגדול (כהן גדול) ובניו ככוהנים (כוהנים): וַיַּקְרֵב אֶת-הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ

בפירושו לפרשת השבוע, יתרו, רבי חיים ויטאל, כותב בשם מורו, האר”י ז”ל, שהבל נענש על כך שהביט בשכינה – הנוכחות האלוהית.[1] אך מה הרלוונטיות של
פרשת השבוע הנוכחית בשלח מספרת על קריעת ים סוף. כפי שדנתי במאמרי, “קריסה והתגלות“, קריעת הים היא מטאפורה לקריסת פונקציית הגל במכניקת הקוונטים. האדמו”ר הזקן,
כמו ברוב המשפחות היהודיות בעולם, בשבת האחרונה, השיחה סבבה סביב המצב במזרח התיכון והמלחמה בעזה. השאלה הייתה, מה המטרה הסופית? כיצד תסתיים המלחמה הזו לאחר
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ויקרא כג:מ במהלך חג הסוכות (“סוכות”), העם היהודי מצווה לקחת יחד
אני מסכים, למרות כל האלגנטיות שבו, עיקרון הפעולה המינימלית אינו מוכיח את קיומו של בורא אינטליגנטי. במובן מסוים, כשמדובר בחומר דומם, יד ה׳ מוסתרת, ומשמרת

המחזה של היקום הופך להיות כה גרנדיוזי יותר, כה יפה יותר, כה ראוי יותר ליוצרו, כאשר יודעים שמספר קטן של חוקים, שנקבעו בחוכמה רבה, מספיקים

מחזה היקום נעשה כה גדול יותר, כה יפה יותר, ראוי יותר ליוצרו, כאשר יודעים שמספר קטן של חוקים, שנקבעו בחוכמה רבה, מספיקים לכל התנועות. פייר
עקרון הפעולה המינימלית הוא ביטוי לחשיבה תכליתית שבה מצבי ההתחלה של המערכת נקבעים על ידי נקודות הקצה – ההתחלה והסוף.
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל־כֶּלִי Numbers 19:17 במאמרי “פרדוקס הפרה האדומה“, הצעתי מנגנון שבו אפר הפרה האדומה מסיר את טומאת המת,

מבוא מה יכול להיות משותף בין המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים לבין התיאורים המקראיים של מסעות בני ישראל במדבר סיני, תורות קבליות הקשורות להתפתחות העולמות
תורת היחסות הפרטית של איינשטיין (STR) מובנת באופן שגוי על ידי הציבור הרחב. ברוב ספרי המדע הפופולריים, תורת היחסות מהוללת על הכנסת היחסות לפיזיקה. בעוד
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.

למנדל לפני כמעט שלוש שנים, בדצמבר 2019, פרסמתי מאמר, “עץ הדעת כמטאפורה להטלת-על של מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג”. כתב היד של המאמר הכיל נספח
כי תבוא והיה כי יביאך ה’ אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל.
מבוא היום, בתשעה באב – היום התשיעי בחודש אב, השנה מצוין ביום העשירי באב מכיוון שהתשיעי חל בשבת, כאשר אבלות אסורה – אנו מתאבלים על
זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ . .
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו
וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ; וּדְמוּת אֶחָד, לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.
וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים… שמות א:יד ברמה המילולית, גלות מצרים (גלות מצרים) היא סיפור של שעבוד העם היהודי במצרים העתיקה, שם הם נאלצו

ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. (בראשית ל:כא) במאמרי הקודם, “הסכסוך בין יוסף לאחיו – תיאוריית מגדר,” הצעתי שיוסף הפגין נטייה מסוימת להתנהגות נשית
ויעבר את-המנחה על-פניו; והוא לן בלילה ההוא במחנה. ויקם בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו; ויעבר את מעבר יבק. ויקחם ויעבירם

וללבן שתי בנות: שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל. (בראשית כט:טז) רבי ישעיהו הורוביץ (השל”ה הקדוש)[1] אומר באופן מפורסם שהתורה מדברת על העולמות העליונים ורומזת
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. (בראשית כה:א) קטורה: זו הגר. נקראת קטורה שנאים מעשיה כקטורת. (בראשית רבה סא:ה) קטורה היא הגר. (זוהר קלג) כפי
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות
“עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר” (בראשית ו:יד) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם

טאטוא האינסופים מתחת לשטיח – או רנורמליזציה לאחר שטיפלנו בסתירות פנימיות בחלק הקודם (ראה פיזיקה של צמצום I – הקפיצה הקוונטית ופיזיקה של צמצום II

בפוסט הקודם “פיזיקה של צמצום א’ — הקפיצה הקוונטית“, נתנו סקירה כללית של הדוקטרינה המיסטית של צמצום — אבן הפינה של קבלת האר”י. הגיע הזמן

מבוא “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” (בראשית א:א) “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ,” אומרת התורה. אולם, מה היה לפני “הראשית”? זה

מחקר בצורה וחומר ומשה התפלל עבור העם. ויאמר ה’ אל משה: “עשה לך שרף ושים אותו על נס; והיה כל הנשוך וראה אותו וחי.” ויעש

ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. (במדבר יז:כג) בפרשת התורה שקראנו

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א) פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות

שבועות חג מתן תורה אלכסנדר פולטורק הסתיים חג הפסח. כל היהודים מיהרו להסיר את כלי הפסח לארונות מיוחדים או לעליות גג עד הפסח הבא.

“כי נפש הבשר בדם היא.” (ויקרא י”ז:י”א) המילה המתורגמת כאן כ”נפש” במקור העברי היא נפש. התורה נראית כאומרת לנו שנפשו של כל יצור חי נמצאת

“וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח.” (ויקרא ב:יג) התורה מצווה שכל הקרבנות לה’ חייבים להיות
פרשת ויקהל עוסקת בבניית המשכן. בקבלה, המשכן נתפס כמיקרוקוסמוס המייצג מודל מיניאטורי של היקום כולו – הן הפיזי והן הרוחני. המשכן הורכב בעיקר משתי קטגוריות
מסופר שביום שרבי יהודה הנשיא נפטר, גזרו החכמים תענית, וביקשו רחמים כדי שלא ימות. ואמרו: כל מי שיאמר שרבי יהודה הנשיא מת, יידקר בחרב. (תלמוד,

בערב שבת קיבלנו דואר ממשלתי שהכיל מסמכים שנדרשנו למלא ולשלוח חזרה ללשכת המפקד. הקשר בין המפקד והמגפה לא נעלם ממני. פרשת התורה שקראנו בשבת שעברה,
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. (בראשית א:א) הפסוק הראשון בתורה הוא המפתח להבנת יסודות הבריאה. מבחינת הפיזיקה, ישנן שלוש מילים מפתח בפסוק

…וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה’. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה’ א-לוהים. (בראשית ג:א) כאשר הניח א-לוהים את אדם בגן עדן, הוא הוציא צו: ויצו ה’

ויאמר ה’ אלוקים: “לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו.” (בראשית ב:יח) סוף פסוק זה מעורר תמיהה. מדוע האישה המיועדת להיות עזר
כפי שדנו בפוסט הקודם “סינגולריות וגן עדן“, גן עדן מציע מטאפורה יפה לקוסמולוגיה המודרנית שבה עדן הוא הסינגולריות הראשונית שקדמה לביג בנג, הנהר הזורם מעדן

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים. (בראשית ב:ד) הפרק השני של בראשית מכיל חזרות רבות, המפורסמת שבהן היא העיבוד השני

כמו תמיד במדע, כל שאלה שנענית מולידה שאלות חדשות. כעת, כשאנו מבינים שעץ החיים ועץ הדעת הם מטפורות עבור, בהתאמה, פונקציית הגל והתמוטטות פונקציית הגל

ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. (בראשית ב:ט) ויצו יהוה אלהים על
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. (בראשית לב:ז) בבלוג זה, אנו מתמקדים בעיקר בהקבלות מבניות בין התורה לפיזיקה,
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה חלילה

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד … לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח

וידבר ה׳ אל־משה לאמר: דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת [ציצית] על כנפי בגדיהם לדורותם
הגיגים על מעשה מרכבה – חלק ד’ זהו החלק הרביעי והאחרון בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה. לקבלת מידע רקע, ראו את הפוסטים הקודמים,
(סיכום עממי של המאמר ‘לקראת פרשנות עתידנית של מכניקת הקוונטים’ מאת אלכסנדר פולטורק המוכן כעת לפרסום) מכניקת הקוונטים (QM) היא אחת התיאוריות המוצלחות ביותר בפיזיקה
הגיות על מעשה מרכבה – III זהו הפרק השלישי בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה, “עשיית המרכבה”. למידע רקע, הקורא מופנה לפוסטים הקודמים שלי,

הרהורים על מעשה מרכבה – א’ אנו עוסקים במדע על ידי חקר הטבע. אנו לומדים פיזיקה במעבדה, מתבוננים בחלל או עובדים על מודלים מתמטיים עם
התיאוריה המיוחדת של היחסות, שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905, הייתה פורצת דרך. היא פתחה את עידן הפיזיקה החדשה שכונתה על ידי חלק מהאנשים

וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט–הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לַה’. (ויקרא כז:לב) בשבת זו, נקראתי לתורה לעלייה האחרונה של ספר ויקרא. פרשה זו עוסקת במעשר בהמה,
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויקרא כג:מ) לאחר השלמת יצירת המופת שלו, תורת היחסות הכללית ב-1916,

וְאִישׁ כִּי-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה שִׁכְבַת-זֶרַע, וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ, וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה, אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן-לָהּ–בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה; לֹא יוּמְתוּ, כִּי-לֹא חֻפָּשָׁה (ויקרא י״ט:כ) בפיזיקה קוונטית קיים
בפוסט שלי, “אתם תהיו מנותקים,” הצעתי שהפסוק: “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלוקיכם” (ויקרא י”ט:ב) ניתן לפרש כך: “אתם תהיו מנותקים, כי אני, ה’

ה-14 במרץ נחגג על ידי חובבי מדע בכל העולם כיום הפאי. כאשר כותבים בספרות, 3/14 מייצג את שלוש הספרות הראשונות של המספר המיוצג באופן מסורתי
ברוכים הבאים לבכורה של הסרט הראשון שלנו, תורה קוונטית. תוכלו לצפות בסרט כאן: אל תשכחו להירשם לערוץ שלי כאן: https://www.youtube.com/channel/UCNVwLUClNUXVBqJUI9A47AQ/

אני שמח להודיע שהבכורה של הסרט שלנו “תורה קוונטית” מתוכננת ליום שישי הקרוב, ה-1 במרץst. ניתן לצפות בקדימון ב כדי לא להחמיץ את הבכורה, הירשמו

וקטורים, ספינים ומגדר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. (שמות כה:ב) כל פרופסור לפיזיקה המלמד

כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ

במדיטציה קבלית על הדלקת חנוכיית חנוכה, האר”י מקשר את נרות החנוכיה עם נהר עליון (ראה נר על הנהר). תלמידו הראשי של האר”י, רבי חיים ויטאל,

19 בנובמבר 2018 ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-להים עלים וירדים בו. (בראשית כח:יב) רבי שניאור זלמן מלאדי (הידוע גם

וידבר אתם לאמר… שמעוני ופגעו־לי באפרון בן־צחר. ויתן־לי את־מערת המכפלה אשר־לו אשר בקצה שדהו… (בראשית כג:ח-ט) מכפלה: בית שיש עליו עלייה. דבר אחר: על שם

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים… (בראשית כג:א) מפני מה זכתה אסתר למלוך על קכ”ז מדינות? אמר הקב”ה: “תבוא אסתר בת בתה
בשנת שש מאות שנה לחיי נח, בחודש השני, בשבעה עשר יום לחודש… נבקעו כל מעיינות תהום רבה, וארובות השמים נפתחו. (בראשית ז:יא) בחישוב זמן שחר
האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה

בפוסט האחרון שלי, תשעה באב בשבת – פרספקטיבה יחסותית, כתבתי שה’ ברא את מקדשו בארבעה ממדים — בית המקדש (שקדם לו המשכן במדבר) בשלושת הממדים

אתמול היה היום התשיעי לחודש אב או, בעברית, תשעה באב. בדרך כלל, תשעה באב מצוין באבל ובצום. אתמול, לעומת זאת, אכלנו סעודות חגיגיות, שתינו יין

זה מה שהמן לא הבין. אפילו ברמה הגבוהה ביותר, שבה יש סימטריה מושלמת בין יעקב ועשו, הקב”ה בוחר ביעקב—דוגמה רוחנית לשבירת סימטריה ספונטנית: “אהבתי אתכם
בפיזיקה, אנו מחפשים איחוד גדול, הידוע גם כתורת הכל. המודל הסטנדרטי מתאר שלושה מתוך ארבעת הכוחות היסודיים: הכוח החזק (גרעיני), הכוח החלש (דעיכת בטא), והכוח

בפרשת מקץ, פרעה חולם שני חלומות. הוא מתעורר מוטרד וקורא לכל חכמי מצרים לפרש את חלומותיו. איש אינו מצליח להגיע לפרשנות מקובלת, אז הם מביאים

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

…ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה’ אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה’ אלהיך לשכן שמו שם.
וביום הקמת המשכן כיסה הענן את המשכן, את אוהל העדות; ובערב היה על המשכן כמראה אש עד בוקר. כן היה תמיד: הענן יכסנו, ומראה אש
בהמשך לנושא הפוסט הקודם שלי, משכן – מטפורה למציאות קוונטית, האנלוגיה בין המשכן (“משכן“) ובין המציאות הקוונטית הולכת עמוק יותר. העולם הקוונטי מתואר כיום בצורה

וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם… (במדבר א:נא) במהלך נדודי בני ישראל במדבר, המשכן (עברית: “משכן“), היה קיים כמקדש רק במהלך

זה יתנו, כל העובר על הפקודים: מחצית השקל בשקל הקודש. עשרים גרה השקל; מחצית השקל יהיה תרומה לה’ שמות 30:13 בפרשת השבוע, כי תשא (שמות

בסוף פרשת השבוע, תצווה, התורה מדברת על קורבנות עולה (בעברית: קורבנות) וקטורת (בעברית: קטורת). הרבי מלובביץ’, הרב מנחם מנדל שניאורסון, מנגיד בין שני סוגי הקורבנות

בסופו של דבר, אני מניח שאיינשטיין צדק – אלוהים אינו משחק בקוביות. אז כשהמן הגיע לאותה רמה רוחנית דרך הטלת הגורלות, הוא גילה את הרצון
היום, יו”ד שבט, הוא יום היארצייט (יום השנה לפטירה) של האדמו”ר השישי מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, הידוע גם כרבי הריי”צ, או האדמו”ר הקודם. ביום

נס חנוכה סובב סביב כמות שמן זית שהספיקה ליום אחד ודלקה שמונה ימים בעת חנוכת בית המקדש בירושלים, לאחר שהמכבים שחררו את ישראל מהכיבוש של
ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא. (בראשית כח:יא) וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם
ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים (בראשית כה,יז) אפשר לומר ש״יד האלוקים״ כתבה את המספר הזה [137] – ריצ׳רד פיינמן התעלומה

בְּרֵאשִׁית בָּרָא בראשית א:א התורה מתחילה בשתי מילים—בראשית ברא—”בראשית ברא א-לוהים…” (או, כפי שרש”י מתרגם, “בראשית הבריאה על ידי א-לוהים…”) בראשית בעברית פירושו “בהתחלה,” ו-ברא

לאלברט איינשטיין הייתה שאיפה לכל החיים—לפתח תורת שדה מאוחד—התיאוריה שתתאר כשדה יחיד את הכבידה והאלקטרומגנטיות (בדיוק כפי שמקסוול איחד שדות חשמליים ומגנטיים בשדה אלקטרומגנטי יחיד).
פוסט זה הוא המשך וסיום של הפוסט הקודם, הכוח החמישי. מלבד הקשר לפרשת השבוע שעבר, וילך, יש גם קשר לעשרת ימי תשובה וליום כיפור. כשמדובר
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל.” (דברים לא:יט) ארבעת הכוחות היסודיים הידועים הם: כוח הכבידה, כוח אלקטרומגנטי, כוח חזק (גרעיני), והכוח
גלי כבידה שהתגלו בשנה שעברה והוכרזו בשבוע שעבר הומרו לגלי קול, המעניקים לאסטרונומים את האוזן ליקום. הצלילים האופייניים של גלי הכבידה נקראים “ציוץ.” בעברית המילה
חור בקבלה נקרא “רע“. הסיבה לכך היא שכאשר תוכן אובד בגלל דליפה דרך החור, כוחות הרע מקבלים את מזונם מדליפת האור. הקבלה רואה את העולם

ישנה מחלוקת בתלמוד לגבי מועד בריאת העולם. לפי רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, החודש השביעי בלוח העברי בו אנו חוגגים את ראש השנה. לפי

השבוע, אנו קוראים בפרשת ויגש (בראשית מד:יח-מז:כז) על יוסף המגלה את עצמו לאחיו ויעקב הבא למצרים עם משפחתו. סיפור זה מגיע לשיאו כאשר יוסף מציג

תקציר מאמר זה קורא את הסכם יעקב עם לבן על הצאן המפוספס, הנקוד והמנוקד כהרבה יותר מפרט מוזר בסיפור רועים עתיק. בהתבסס על קבלת האר”י,

ויקח לו את כל אלה, ויבתר אותם בתווך, ויתן איש בתרו לקראת רעהו… ויהי השמש לבוא, ותרדמה נפלה על אברם; והנה אימה חשכה גדולה נופלת

מוקדש לזכרו של פרופסור יעקב דוד בקנשטיין התורה נפתחת במילה “בראשית” – בהתחלה – שהאות הראשונה שלה, ב’, כתובה בגדול כדי לציין שהיא מכילה משמעות

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ

“דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת.” (במדבר טו:לח) בסוף פרשת השבוע שלח

גדלתי ברוסיה וחונכתי על השיטה המטרית המבוססת על חשבון עשרוני. כשהיגרנו לארה”ב, נאלצתי ללמוד שיטת מדידה חדשה עבורי (אך למעשה, עתיקה מאוד) – השיטה האימפריאלית.
היום הוא י”ט בכסלו — ראש השנה של החסידות. היום קיבלתי שתי מתנות, שברצוני לחלוק. לאחרונה, בעת לימוד סמ”ך וו, התקשיתי להבין את משמעות ספירות

אלה מסעי בני ישראל… (במדבר לג:א) כאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את היהודים ממצרים, הוציאם ברזא של שם בן ארבעים ושתיים אותיות, כמו שברא שמים
כאשר התחלנו בשבת זו לקרוא את הספר הרביעי בתורה – במדבר, חשבתי שיהיה מתאים לפרסם בבלוג זה קטע ממאמרי בריאה יש מאין, תורת המספרים, ריק
בליל הסדר אנו שותים ארבעה כוסות יין ואוכלים שלוש מצות. מדוע ארבעה כוסות ולא שלושה? מדוע שלוש מצות ולא ארבע? אותו יחס מספרי קיים בין
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה:ח) בפיזיקה המודרנית, ישנן שתי פרדיגמות המבוטאות בדרך כלל כמקומיות ואי-מקומיות. הפיזיקה התיאורטית נולדה כאשר אייזק ניוטון פרסם את

פרשת יתרו (שמות י”ח), היא נקודת השיא של סיפור יציאת מצרים – מתן עשרת הדיברות בהר סיני. בסטייה מוזרה, הנרטיב המתקדם של יציאת מצרים נקטע
וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ (שמות טז:לא). וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן (במדבר יא:ח). התיאור המקראי של המן מציג

ויֵרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה
סיפור התאומות השזורות ממשיך בפרשת ויצא (בראשית כח:י-לב:ג). מבחינה מבנית, הוא דומה מאוד לסיפור בפרשה הקודמת, תולדות (ראה “תאומים שזורים“). בפרשה זו, אנו קוראים שוב

שזירה קוונטית נחשבת לתופעה המבלבלת והמהותית ביותר במכניקת הקוונטים. מהי שזירה, בקליפת אגוז? שני חלקיקים שנולדו מתגובה אחת (או שני חלקיקים שמתנגשים) נשארים מחוברים, ללא

תן לי את מערת המכפלה בראשית כ״ג:ט הרכישה המשפטית הראשונה של קרקע בישראל מתרחשת בפרשה זו, חיי שרה, כאשר אברהם רוכש מערה כפולה, מערת המכפלה,
בראש השנה הזה חלמתי את החלום המוזר ביותר. חלמתי שאני נותן הרצאה בקוסמולוגיה באוניברסיטה כשלפתע הבנתי שזה ראש השנה. נכנסתי לפאניקה… מה אני עושה באוניברסיטה
אין כמעט חג יהודי שנחגג בצורה נרחבת יותר מפסח (פסח). יהודים מכל הזרמים, השיוכים ורמות השמירה הדתית, אם בכלל, מתכנסים בליל הסדר כדי לספר את
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ… בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… תרגום אלטרנטיבי: בשתי התחלות ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… בראשית
על גיל היקום בפרשנות העולמות המרובים של מכניקת הקוונטים[*] אלכסנדר פולטורק תקציר המאמר הנוכחי מתייחס לסתירה הנראית לעין בין הגיל הקוסמולוגי של היקום,
הוצג בכנס הבינלאומי לתורה ומדע ב אוניברסיטת מיאמי הבינלאומית ב־18 בדצמבר 2005 אלכסנדר פולטורק מבוא. זהו השלישי בסדרת מאמרים שבהם אני מנסה לשרטט גישות
לקראת פיוס בין הגילאים המקראיים והקוסמולוגיים של היקום[1] אלכסנדר פולטורק תקציר נבחנות שתי השקפות מנוגדות על גיל היקום. על פי הלוח העברי המסורתי המבוסס