“כְּשׁוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.” (תהלים קכ”ו:א) תקציר מאמר זה קורא את הגלות כמצב של חלום: מצב תודעה שבו המשמעות מטשטשת, סתירות מתקיימות
תקציר נרטיב יוסף בבראשית רקום בחלומות—שלו עצמו, של חצרני הפרעה, של פרעה—אולם הסיפור עצמו מתפתח על־פי דקדוק השינה. מאמר זה ממפה את חייו של יוסף
תקציר מאמר זה מתחיל מהנרטיבים רוויי החלומות של ויצא, וישב, ומקץ—סולם יעקב, חלומות יוסף, וחלומות פרעה ושריו—ומעלה שאלה רדיקלית: מה אם כל היקום הוא חלום
ויעבר את-המנחה על-פניו; והוא לן בלילה ההוא במחנה. ויקם בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו; ויעבר את מעבר יבק. ויקחם ויעבירם
19 בנובמבר 2018 ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-להים עלים וירדים בו. (בראשית כח:יב) רבי שניאור זלמן מלאדי (הידוע גם
בפרשת מקץ, פרעה חולם שני חלומות. הוא מתעורר מוטרד וקורא לכל חכמי מצרים לפרש את חלומותיו. איש אינו מצליח להגיע לפרשנות מקובלת, אז הם מביאים
סיפור מאסרו של יוסף מסתיים בפירוש המוצלח שלו לחלומות שר המשקים ושר האופים של פרעה. הוא פירש בגאונות חפצים רגילים (שריגי גפן וסלי לחם) כסמלים
ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא. (בראשית כח:יא) וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם
וַיִּפְתַּח ה’ אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: “מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?” וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן: “כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי,
אתם אוהבים חידות? הנה חידה – מה מייצגות שתי הצורות האלה בהקשר של ספר שמות? אין לכם מושג? אולי רוצים רמז? עדיין אין לכם מושג?
ישנו חוט רציף של שליטה בזמן השזור לאורך הפרקים האחרונים של ספר בראשית (בראשית) וממשיך לתחילת ספר שמות (שמות). סיפור מאסרו של יוסף מסתיים בפירושו
בפרשת וַיֵּשֶׁב (בראשית לז:א–מ:כג), אנו קוראים על יוסף המפרש את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים של פרעה: ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף ויאמר
