וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ; וּדְמוּת אֶחָד, לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן. . … וְגַבֵּיהֶן, וְגֹבַהּ לָהֶם; וְיִרְאָה לָהֶם, וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב–לְאַרְבַּעְתָּן.
יחזקאל א:טו-יח
אחת השאלות התיאולוגיות הקשות ביותר היא כיצד האל הנצחי מתייחס לעולם שנברא על ידו, עולם שנמצא תמיד בשינוי. אכן, הנביא מלאכי אומר בשם ה’:
כִּי אֲנִי ה’ לֹא שָׁנִיתִי
מלאכי ג:ו
ה’ אינו משתנה, כי הוא מעל הזמן שנברא על ידו. הזמן כבריאה אינו מגביל את ה’. שמו הפרטי של ה’, י-ה-ו-ה, מתפרש כראשי תיבות של הייתי, הווה, ואהיה, מדגיש שה’ אינו משתנה והוא מתעלה מעל הזמן. עם זאת, העולם שנברא על ידי ה’ נמצא במצב תמידי של שינוי – הזמן לעולם אינו עוצר. כיצד יכול ה’ הנצחי והבלתי משתנה, שהוא מעל הזמן, להתחבר ולהנחות את העולם הקיים בתוך הזמן? היכן נפגשים ניגודים מטאפיזיים אלה – הנצחי והזמני? נבואת יחזקאל עשויה לספק רמז.
ביום הראשון של חג השבועות, כאשר יהודים חוגגים את ההתגלות הסינאית, ההפטרה (החלק השבועי מהנביאים הנקרא אחרי התורה) היא חזון יחזקאל הנקרא מעשה מרכבה (מילולית “עבודת המרכבה”). זהו אחד החזיונות המיסטיים העמוקים ביותר המתאר אלגוריה של המסתורין האלוהי – כיצד הנוכחות האלוהית מתקשרת ומנחה את העולם הנברא באמצעות ישויות מלאכיות. לא קל להבין זאת, כי הדמויות בו עשויות מישויות אלגוריות שאין להבינן מילולית. אך משמעותן היא סוד שמור היטב שגילויו אסור. [1]
בין הדמויות המסתוריות ביותר בנבואת יחזקאל הם האופנים (מילולית “גלגלים”; אופן הוא יחיד ל”גלגל”, ואופנים הוא הרבים). הם נחשבים לישויות מלאכיות המאכלסות את השכבה הנמוכה ביותר של הממד הרוחני – עולם העשייה הרוחני – השכבה הרוחנית של עולם העשייה, העולם שאנו מאכלסים. מה שמפליא לגביהם הוא תיאורם:
וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן. . … וְגַבֵּיהֶן, וְגֹבַהּ לָהֶם; וְיִרְאָה לָהֶם, וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב–לְאַרְבַּעְתָּן.
יחזקאל א:טז, א:יח
ברור שזהו משל. אבל משל למה? מה יכול גלגל בתוך גלגל לסמל? והעיניים? . . מלאכים בדרך כלל מתוארים בצורת אדם, אם כי עם כנפיים. (מיותר לציין שמלאכים הם כוחות רוחניים שאין להם צורה או דמות – זו הדרך שבה הם בדרך כלל מופיעים בחזון נבואי, שאין לקחת אותו מילולית.) מי היה חושב על מלאך בצורת גלגל? ולא גלגל בודד, אלא גלגל כפול – “גלגל בתוך גלגל”?[2] ומי ראה אי פעם עיניים על גלגל? כפי שווינסטון צ’רצ’יל היה אומר, תמונה זו היא “חידה עטופה במסתורין, בתוך תעלומה.”
הבה נזכור שחזונו של יחזקאל עוסק כולו במרכבה, שעליה יושב כסא ה’.[3] לכן, טבעי להניח שמשהו שנראה כמו גלגל – למעשה, ארבעה גלגלים – הממוקמים מתחת למרכבה עשוי להיות בדיוק זה – גלגלי המרכבה. וחלק מהפרשנים אכן נוקטים בעמדה זו. בציינו שהאופנים הם ישויות מלאכיות המאכלסות את השכבה הנמוכה ביותר של הממד הרוחני מעל העולם הפיזי, הרב אריה קפלן הציע שהאופנים משמשים כמעין ממשק בין הרוחני לפיזי.[4] זה המקום שבו הגומי פוגש בכביש.
עם זאת, המשל של גלגל כממשק בין הרוחני לפיזי, מעמיק ככל שיהיה, אינו מסביר מדוע יש שני גלגלים – גלגל בתוך גלגל. הוא גם אינו מסביר את העיניים סביב הגלגל.
כדי להסביר פרטים אלה, אולי נדרש הסבר מעט שונה. בעיניי, האופנים נראים יותר כמו מיסבים כדוריים מאשר גלגלים. מיסבים מסתובבים כמו מיסב כדורי יש להם שני “גלגלים” – גלגל חיצוני גדול יותר (הנקרא המסלול החיצוני) וגלגל פנימי קטן יותר (הנקרא המסלול הפנימי) – גלגל בתוך גלגל (או מסלול בתוך מסלול). לכל מסלול במיסב כדורי יש חריץ כך שכאשר המסלול הפנימי מוכנס לתוך המסלול החיצוני, שני החריצים הפונים זה לזה יוצרים תעלה. כדורי מתכת קטנים (שלעתים קרובות נקראים גם הם מיסבים כדוריים) מונחים בתעלה זו בין שני המסלולים.
מיסבים כדוריים. מאת FKL India – עבודה עצמית, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=45111697
הנביא, שמעולם לא ראה מיסב כדורי,[5] היה כנראה מדמיין אותו כגלגל בתוך גלגל עם עיניים מסביב.
שוב, בהתחשב בתפקיד המרכזי של המרכבה בחזון המרכבה של יחזקאל, אין זה מפתיע למצוא דימויים של ארבעה מיסבים כדוריים שאכן ניתן היה למצוא בכל מרכבה מהעידן התעשייתי. הדבר המפתיע הוא שיחזקאל ראה אותם יותר מאלף שנים לפני שהומצאו. אבל אז, יחזקאל היה נביא, וזה מה שנביאים עושים – רואים את העתיד.
מהי המשמעות של מיסב כדורי, שהוא נכלל באחת הנבואות הגדולות ביותר העוסקות בסוד ההשגחה האלוהית? מיסב כדורי נועד לחבר גלגל נע לציר נייח כדי להפחית את החיכוך ביניהם. מיסבים כדוריים, כמו גלגלים, מפחיתים חיכוך. גלגלים מפחיתים את החיכוך בין הכרכרה לכביש, בעוד שמיסבים כדוריים מפחיתים את החיכוך בין הציר לגלגל. מיסב כדורי מספק ממשק בין שני מצבים פיזיקליים בלתי תואמים – מצב המנוחה ומצב התנועה. לכן, אין זה בלתי סביר שמיסב כדורי מופיע בחזון יחזקאל כמטאפורה לממשק בין שני מצבים אונטולוגיים נבדלים – המצב הסטטי של יציבות והמצב הדינמי של שינוי.
נראה הגיוני שאופנים – ישויות מלאכיות (כלומר, כוחות רוחניים) המשמשות כממשק בין הרוחני לגשמי – יתוארו באופן אלגורי כמיסבים כדוריים המספקים את הממשק בין המרכבה (כלומר, כסא ה’, שאינו משתנה לעולם) לבין הבריאה המשתנה תדיר. נראה כי האופנים בחזון המרכבה של יחזקאל הם החוליה המקשרת בין ניגודים מטאפיזיים – אלוהות נצחית ובריאה גשמית מבוססת זמן.
המילה אופן יכולה להיות מתורגמת גם כמחזור, ולא רק כגלגל. במקומות אחרים, הישויות המלאכיות נקראות גלגלים. מחזורים רומזים לזמן, שבתפיסה הקבלית הוא מחזורי (יחד עם תנועה קדימה, מה שהופך את ציר הזמן לספירלה). תרגום זה עקבי עם הבנתנו המוצעת של האופנים כממשק בין הנצחי לזמני.
המילה גלגלים המשמשת גם לציון אופנים רומזת לאור סובב (“האור המקיף”). האור המקיף הוא אור אינסופי שלא ניתן להלבישו בכלים הסופיים של העולמות הנבראים, ולכן הוא מקיף עולמות אלה (בשונה מאור פנימי, האור החודר שמותאם ליכולת הכלים להכילו). גלגל – מעגל – אין לו התחלה ואין לו סוף, ולכן הוא משמש כמטאפורה לאינסוף אין-סופי. הצורה העגולה של האופנים – הגלגלים – עקבית עם פרשנותנו אותם כממשק בין שני ניגודים מטאפיזיים – נצחי וזמני. מבחינת האור האינסופי אור סובב, אין הבדל בין הנצחי לזמני, בין יציבות לשינוי. כשמדובר באינסוף, הכל אפשרי. האינסוף כולל הכל ולכן מכיל סתירות. אולי מסיבה זו הצורה של האופנים בחזון יחזקאל הייתה חייבת להיות עגולה.
נראה אפוא שכל המשמעויות של האופנים עקביות עם היותם של יצורים מלאכיים אלה משמשים כממשק בין מציאויות נצחיות ומבוססות זמן.
—————————–
הערות שוליים:
[1] למען הגילוי הנאות, מעולם לא ראיתי את המרכבה (למקרה שמישהו תוהה) ואיני יודע את סודותיה. מה שאני עומד לומר הן מחשבותיי והשערותיי הלא מלומדות. מכיוון שאף אחד לא “גילה” לי סודות אלה, הם אינם סודות, ואיני מרגיש מחויב להסתיר אותם. עם זאת, יש להתייחס לספקולציות אלה בספקנות בריאה ובקורטוב של מלח.
[2] רבי דב בער, המגיד ממזריטש, תיאר אותם במאמרו הראשון כ”גלגל קטן בתוך גלגל גדול”. ראה רבי שניאור זלמן, תורה אור, יתרו, עמ’ 136.
[3] לפי חכמי הקבלה, כסא ה’ הוא התייחסות לעולם הבריאה, בעוד שחזון דמות כבוד ה’ הוא התייחסות לתצורה האנתרופומורפית של הספירות של אצילות – עולם האצילות.
[4] אריה קפלן, חלל פנימי (הוצאת מוזנאים, ירושלים, 1990), עמ’ 33.
[5] המיסב הכדורי המודרני תוכנן על ידי הממציא הוולשי פיליפ וון, שרשם עליו פטנט בשנת 1794. עם זאת, שרטוטים מוקדמים יותר של מיסב כדורי נמצאים בסקיצות של לאונרדו דה וינצ’י (שתכנן אותו עבור המסוק שלו בסביבות 1500) ומעט לאחר מכן (בשנת 1588) בסקיצות של המהנדס האיטלקי אגוסטינו רמלי.
