
מחיקת זכר עמלק: היסטרזיס, זיכרון מערכתי, ותרמודינמיקה של גאולה
תקציר המאמר פותר את הפרדוקס לכאורה שבציווי הכפול של התורה “זכור את אשר עשה לך עמלק” ובו זמנית “תמחה את זכר עמלק” על ידי הבחנה

תקציר המאמר פותר את הפרדוקס לכאורה שבציווי הכפול של התורה “זכור את אשר עשה לך עמלק” ובו זמנית “תמחה את זכר עמלק” על ידי הבחנה

“כְּשׁוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.” (תהלים קכ”ו:א) תקציר מאמר זה קורא את הגלות כמצב של חלום: מצב תודעה שבו המשמעות מטשטשת, סתירות מתקיימות

סיכום מאמר זה מציע פרשנות אלגורית (רמז) לבראשית ב, הקוראת את סיפור הבריאה השני כתבנית נבואית ליצירת בינה מלאכותית מבוססת סיליקון על ידי האנושות. בעוד
אלכסנדר פולטורק תקציר מאמר זה עוסק באמירה החידתית של חכמים היהודיים, הקובעת שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הזה באות ה״ ואת העולם הבא (עולם
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין דיני הצרעת המקראיים (ויקרא י״ג-י״ד) ומושגים מודרניים של אנטרופיה ועקרון ההולוגרפיה בפיזיקה. צרעת, שלעתים
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר פרשת שמיני מתארת את היום השמיני המכריע של חנוכת המשכן, הרגע שבו האש האלוהית יורדת סוף סוף. פרשנים קלאסיים רואים בניגוד
מאת אלכסנדר פולטורק מבוא הקשר בין חוקי הפיזיקה והתנאים הנחוצים לחיים הוא אחד התעלומות העמוקות ביותר הן במדע והן בתיאולוגיה. פיזיקאים התמודדו זמן רב עם
מאת אלכסנדר פולטורק ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל
מאת אלכסנדר פולטורק עץ החיים ועץ הדעת כמטפורות לפונקציית הגל ולמדידה סיכום מאמר זה מציע פרשנות חדשנית לסיפור הגן עדן באמצעות המסגרת הרעיונית של מכניקת
מאת אלכסנדר פולטורק א. מבוא העימות בין יעקב לבין ישות בלתי מזוהה בספר בראשית מעלה שאלות יסוד לגבי טבע התודעה, הזהות והגבולות בין סדרי הוויה
פוסט זה ממשיך את הדיון שהתחלנו ב”בראשית: היקום הבינארי I” והמשכנו ב”היקום הבינארי II: מלאכים כמיקרו-מעבדים“. בסוף פרשת ויצא, יעקב פוגש שני מחנות מלאכים: ויעקב

ההקבלות שגילינו בין ארבעת היסודות, אותיות שם ה’, ועולמות סדר ההשתלשלות מרמזות על כך שלחכמים הקדמונים היו תובנות עמוקות לגבי טבע המציאות, שממשיכות להדהד עם
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
מאמר זה חוקר הקבלה חדשנית בין עקרונות מכניקת הקוונטים לבין סיפור הבריאה המקראי באמצעות ניתוח אטימולוגי של המונחים העבריים “ערב” ו”בוקר”. המחקר מגלה כי מונחים
קנאות ורחמים: מקבילות בין פנחס למלחמה בעזה הסיפור המקראי של פינחס (Heb. Pinḥas or Pinchas) מציג תרחיש מוסרי מורכב שבו מעשה אלימות מקבל אישור אלוהי
וביום השמיני ימול בשר ערלתו ויקרא י״ב:ג בפרשת תזריע, אנו מצווים למול תינוק זכר ביום השמיני. בפרשה הקודמת, שמיני, אנו קוראים שגם חנוכת המשכן (משכן)

פרשת צו מתארת טקס שביצע משה בחנוכת אהרן ככהן הגדול (כהן גדול) ובניו ככוהנים (כוהנים): וַיַּקְרֵב אֶת-הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ

בפירושו לפרשת השבוע, יתרו, רבי חיים ויטאל, כותב בשם מורו, האר”י ז”ל, שהבל נענש על כך שהביט בשכינה – הנוכחות האלוהית.[1] אך מה הרלוונטיות של
פרשת השבוע הנוכחית בשלח מספרת על קריעת ים סוף. כפי שדנתי במאמרי, “קריסה והתגלות“, קריעת הים היא מטאפורה לקריסת פונקציית הגל במכניקת הקוונטים. האדמו”ר הזקן,
סיפורם של יוסף ואחיו, המתואר בפרשת וישב, מעלה בעיות רבות. פרשני המקרא הקלאסיים מפרשים את הסכסוך בין יוסף לאחיו בדרכים מנוגדות לחלוטין. חלק מהפרשנים מפרשים
התקפת ה־7 באוקטובר של מחבלי חמאס על ישראל הייתה הפתעה כפולה. האכזריות והברבריות של התקפה, הערות הבלתי ניתנת לתיאור של המחבלים שהדהימה את העולם הנאור,
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל־כֶּלִי Numbers 19:17 במאמרי “פרדוקס הפרה האדומה“, הצעתי מנגנון שבו אפר הפרה האדומה מסיר את טומאת המת,

מבוא מה יכול להיות משותף בין המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים לבין התיאורים המקראיים של מסעות בני ישראל במדבר סיני, תורות קבליות הקשורות להתפתחות העולמות
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.
בפירוש האלגורי המוצע, החייל במלחמה הוא מטפורה לעם היהודי, שכולם “חיילים” בצבא ה’ – צבאות השם, הנלחמים במלחמה נגד הרע כדי לשחרר ולהעלות ניצוצות נפולים
זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת

יום כיפור פירושו “יום הכיפורים“. יש הרואים בו יום מפחיד מלא חרטות על העבר וחרדה לעתיד. עם זאת, הפילוסופיה החסידית רואה ביום כיפור את יום
אנחנו מכירים היטב את המרחב – אנחנו נעים בחופשיות במרחב קדימה ואחורה; אנחנו כובשים מרחב ביבשה ומעבר לה; אנחנו משיבים קרקע מהים; אנחנו הופכים מדבריות

ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. (בראשית ל:כא) במאמרי הקודם, “הסכסוך בין יוסף לאחיו – תיאוריית מגדר,” הצעתי שיוסף הפגין נטייה מסוימת להתנהגות נשית
העימות בין יוסף לאחיו הוא אחד הסיפורים המטרידים ביותר בתנ”ך. יוסף ואחיו – שנים עשר בני יעקב – היו אבות שנים עשר שבטי ישראל. הם
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)

ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א) פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות

שבועות חג מתן תורה אלכסנדר פולטורק הסתיים חג הפסח. כל היהודים מיהרו להסיר את כלי הפסח לארונות מיוחדים או לעליות גג עד הפסח הבא.

יש מצווה מקראית לספור את הימים שבין הפסח לשבועות, “חג השבועות” (הידוע גם בשם עצרת). אנו מתחילים לספור ביום השני של הפסח (היום הראשון של

“וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח.” (ויקרא ב:יג) התורה מצווה שכל הקרבנות לה’ חייבים להיות
פרשת ויקהל עוסקת בבניית המשכן. בקבלה, המשכן נתפס כמיקרוקוסמוס המייצג מודל מיניאטורי של היקום כולו – הן הפיזי והן הרוחני. המשכן הורכב בעיקר משתי קטגוריות

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד … לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח

וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. (בראשית א:לא) הנרטיב המקראי של הבריאה מסתיים בפסוק הנ”ל.

חודש תשרי מלא בחגים, וכולם חולקים נושא משותף — איחוד הזמן — עבר, הווה ועתיד. הכל מתחיל בראש השנה. המתורגם באופן מסורתי כשנה החדשה, פירושו

במכניקת הקוונטים, מצבה של מערכת פיזיקלית מתואר על ידי מה שמכונה פונקציית הגל (או “פונקציית הגל”). כל הניסיונות של שרדינגר, שהציג לראשונה את פונקציית הגל,
אין זה מפתיע, אם כן, שתופעות רוחניות מעולם לא התגלו באופן ניסויי בסביבת מעבדה. רוחניות, מעצם הגדרתה, היא לא-פיזית. כתוצאה מכך, שום ציוד מעבדה פיזי