תקציר הנרטיב של “הברכות הגנובות” בפרשת תולדות מציג פרדוקס מוסרי עמוק: כיצד יכלו רבקה, נביאה צדקת, ויעקב, הארכיטיפ של האמת (אמת), להיות מעורבים במה שנראה
בעליה הראשונה של פרשת תולדות, התורה פונה פנימה: לפני שיעקב ועשו הופכים לעמים, הם נמצאים בקונפליקט בתוך גוף אחד. הריונה של רבקה מסתורי וכואב: “ויתרוצצו
פוסט זה ממשיך את הדיון שהתחלנו ב-בראשית: היקום הבינארי א׳ והמשכנו ב-היקום הבינארי ב׳: מלאכים כמיקרו-מעבדים וב-היקום הבינארי ג׳: שני מחנות של מלאכים. מבוא תחילת
ויעבר את-המנחה על-פניו; והוא לן בלילה ההוא במחנה. ויקם בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו; ויעבר את מעבר יבק. ויקחם ויעבירם
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)
ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. (בראשית לב:ז) בבלוג זה, אנו מתמקדים בעיקר בהקבלות מבניות בין התורה לפיזיקה,
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל־יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל־אָחִיךָ אֶל־עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע־מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב:ז) מדוע התורה טורחת לספר לנו את המספר המדויק של האנשים
זה מה שהמן לא הבין. אפילו ברמה הגבוהה ביותר, שבה יש סימטריה מושלמת בין יעקב ועשו, הקב”ה בוחר ביעקב—דוגמה רוחנית לשבירת סימטריה ספונטנית: “אהבתי אתכם
בפרשת מקץ, פרעה חולם שני חלומות. הוא מתעורר מוטרד וקורא לכל חכמי מצרים לפרש את חלומותיו. איש אינו מצליח להגיע לפרשנות מקובלת, אז הם מביאים
וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ
גדלתי ברוסיה וחונכתי על השיטה המטרית המבוססת על חשבון עשרוני. כשהיגרנו לארה”ב, נאלצתי ללמוד שיטת מדידה חדשה עבורי (אך למעשה, עתיקה מאוד) – השיטה האימפריאלית.
סיפור התאומות השזורות ממשיך בפרשת ויצא (בראשית כח:י-לב:ג). מבחינה מבנית, הוא דומה מאוד לסיפור בפרשה הקודמת, תולדות (ראה “תאומים שזורים“). בפרשה זו, אנו קוראים שוב
שזירה קוונטית נחשבת לתופעה המבלבלת והמהותית ביותר במכניקת הקוונטים. מהי שזירה, בקליפת אגוז? שני חלקיקים שנולדו מתגובה אחת (או שני חלקיקים שמתנגשים) נשארים מחוברים, ללא
