
הסודות הרבים של המזוזה
השבוע אנו לומדים את פרשת עקב, אותה נקרא בשבת זו בבתי הכנסת. פרשת תורה זו מכילה את החלק השני של שמע, והיה אם שמוע, שבו

השבוע אנו לומדים את פרשת עקב, אותה נקרא בשבת זו בבתי הכנסת. פרשת תורה זו מכילה את החלק השני של שמע, והיה אם שמוע, שבו

ויאמר ה’ אלוקים: “לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו.” (בראשית ב:יח) סוף פסוק זה מעורר תמיהה. מדוע האישה המיועדת להיות עזר

וידבר ה׳ אל־משה לאמר: דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת [ציצית] על כנפי בגדיהם לדורותם

ספר יצירה מדבר על שלושה ממדים: עולם, שנה, ונפש (ספר יצירה, ו:ד). עולם פירושו “עולם” ומסמל את המרחב. שנה פירושה “שנה” ומסמלת את ממד הזמן.
על פי הרב סעדיה גאון, שתי פרשיות התורה הללו – נצבים ווילך – הן למעשה פרשה אחת, שלעיתים מתחלקת לשתיים. בשפת מכניקת הקוונטים, שתי הפרשיות
חור בקבלה נקרא “רע“. הסיבה לכך היא שכאשר תוכן אובד בגלל דליפה דרך החור, כוחות הרע מקבלים את מזונם מדליפת האור. הקבלה רואה את העולם
המזוזה היא אחת המצוות הבודדות שהתורה מפרטת את שכרן. במקרה זה, השכר הוא חיים ארוכים לאדם ולילדיו: וכתבתם על מזוזות (“מזוזות”) ביתך ובשעריך, למען ירבו
אתם אוהבים חידות? הנה חידה – מה מייצגות שתי הצורות האלה בהקשר של ספר שמות? אין לכם מושג? אולי רוצים רמז? עדיין אין לכם מושג?
והתשובה היא… (תופים, בבקשה) כן, הדמות הראשונה מייצגת שתי מזוזות ומשקוף מסומנים בדם קורבן הפסח והמילה, כפי שנאמר: וְלָקְחוּ, מִן-הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף–עַל,
בא: שמות י:א – יד:טז ערב שבת פרשת בא (ערב השבת של השבוע בו אנו קוראים את פרשת בא) 2014 היה יום המזל שלי –
וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ויקרא טז:ז-ח) בפרשת התורה