
משמעות החיים כפי שמלמדים מלאכים בייסיאניים
19 בנובמבר 2018 ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-להים עלים וירדים בו. (בראשית כח:יב) רבי שניאור זלמן מלאדי (הידוע גם

19 בנובמבר 2018 ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-להים עלים וירדים בו. (בראשית כח:יב) רבי שניאור זלמן מלאדי (הידוע גם

אתמול היה היום התשיעי לחודש אב או, בעברית, תשעה באב. בדרך כלל, תשעה באב מצוין באבל ובצום. אתמול, לעומת זאת, אכלנו סעודות חגיגיות, שתינו יין
בהמשך לנושא הפוסט הקודם שלי, משכן – מטפורה למציאות קוונטית, האנלוגיה בין המשכן (“משכן“) ובין המציאות הקוונטית הולכת עמוק יותר. העולם הקוונטי מתואר כיום בצורה
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים
כפי שכתבתי במאמרי, מנורת שרדינגר: דולקת ולא דולקת, הרבי מלובביץ’, הרב מנחם מנדל שניאורסון, מסביר את נס חנוכה כפרדוקס של המנורה (חנוכייה) שדולקת ולא דולקת,

נס חנוכה סובב סביב כמות שמן זית שהספיקה ליום אחד ודלקה שמונה ימים בעת חנוכת בית המקדש בירושלים, לאחר שהמכבים שחררו את ישראל מהכיבוש של
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה:ח) בפיזיקה המודרנית, ישנן שתי פרדיגמות המבוטאות בדרך כלל כמקומיות ואי-מקומיות. הפיזיקה התיאורטית נולדה כאשר אייזק ניוטון פרסם את

יש אנשים שעלולים להיות מוטעים על ידי אקראיות, אך כאשר אנו מבינים שאקראיות פותחת את הדלת לאלוהי, אנו ניצולים על ידי אקראיות. מסיבה זו, שני
המילים העבריות טהרה וטומאה, שהן נושאי פרשת חוקת (במדבר י״ט:א׳-כ״ב:א׳), מתורגמות בדרך כלל כטהרה וטומאה טקסית בהתאמה. כמובן, אין לזה שום קשר לטהרה או טומאה