וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל־כֶּלִי Numbers 19:17 במאמרי “פרדוקס הפרה האדומה“, הצעתי מנגנון שבו אפר הפרה האדומה מסיר את טומאת המת,

הדואליזם הקרטזיאני, או דואליזם גוף-נפש, שנוסח על ידי המדען, המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט (1596-1650), טוען כי הגוף והנפש (שאותה הוא זיהה עם התודעה או

זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה

העימות בין יוסף לאחיו הוא אחד הסיפורים המטרידים ביותר בתנ”ך. יוסף ואחיו – שנים עשר בני יעקב – היו אבות שנים עשר שבטי ישראל. הם

המחזה של מייקל פריין משנת 1998, קופנהגן, עוסק בפגישה בין שני פיזיקאים דגולים, נילס בוהר וורנר הייזנברג, בשנת 1941 בקופנהגן. במחזה זה, רוחותיהם של הייזנברג,

צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות

ויאמר אלוקים: “יהי אור”. ויהי אור. וירא אלוקים את האור כי טוב; ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך. ויקרא אלוקים לאור יום, ולחושך קרא לילה.

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א)   פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות

כמו תמיד במדע, כל שאלה שנענית מולידה שאלות חדשות. כעת, כשאנו מבינים שעץ החיים ועץ הדעת הם מטפורות עבור, בהתאמה, פונקציית הגל והתמוטטות פונקציית הגל

לזכר אבי, אברהם שמשין בן ראובן, ע”ה   עבור אלה מאיתנו שלא יכולים לקבל מספיק מהחתול של שרדינגר, מגיע חתול חדש – החתול הצ’שיירי הקוונטי

לאלברט איינשטיין הייתה שאיפה לכל החיים—לפתח תורת שדה מאוחד—התיאוריה שתתאר כשדה יחיד את הכבידה והאלקטרומגנטיות (בדיוק כפי שמקסוול איחד שדות חשמליים ומגנטיים בשדה אלקטרומגנטי יחיד).

תן לי את מערת המכפלה בראשית כ״ג:ט הרכישה המשפטית הראשונה של קרקע בישראל מתרחשת בפרשה זו, חיי שרה, כאשר אברהם רוכש מערה כפולה, מערת המכפלה,

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל… וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו… וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַשֹּׂרֵף

המילים העבריות טהרה וטומאה, שהן נושאי פרשת חוקת (במדבר י״ט:א׳-כ״ב:א׳), מתורגמות בדרך כלל כטהרה וטומאה טקסית בהתאמה. כמובן, אין לזה שום קשר לטהרה או טומאה