תקציר הנרטיב של “הברכות הגנובות” בפרשת תולדות מציג פרדוקס מוסרי עמוק: כיצד יכלו רבקה, נביאה צדקת, ויעקב, הארכיטיפ של האמת (אמת), להיות מעורבים במה שנראה
העלייה השלישית של פרשת תולדות מציגה מטאפורה עמוקה דרך מפעל חפירת הבארות של יצחק. יצחק פותח מחדש את בארות אביו, שנסתמו על ידי הפלשתים; ואז
שכון בארץ הזאת. (בראשית כ״ו:ג׳). ברעב, כאשר כל אינסטינקט טבעי מצביע דרומה לכיוון מצרים, יצחק מצווה להישאר. המדרש מציין שבניגוד לאברהם, שהורשה לרדת בזמן הרעב,
בעליה הראשונה של פרשת תולדות, התורה פונה פנימה: לפני שיעקב ועשו הופכים לעמים, הם נמצאים בקונפליקט בתוך גוף אחד. הריונה של רבקה מסתורי וכואב: “ויתרוצצו
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)
ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’
האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה
שזירה קוונטית נחשבת לתופעה המבלבלת והמהותית ביותר במכניקת הקוונטים. מהי שזירה, בקליפת אגוז? שני חלקיקים שנולדו מתגובה אחת (או שני חלקיקים שמתנגשים) נשארים מחוברים, ללא
