…מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ—מבשרי אחזה אלוק (איוב יט:כו)
מבוא – “בצלמו”
תיאור האנושות הראשוני בתורה הוא עמוק ומסתורי:
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. (בראשית א:כז)
פרשנים קלאסיים מפרשים לעתים קרובות צלם אלוקים כמתנה האלוקית של בחירה חופשית, שניתנה באופן בלעדי לבני אדם. הקבלה מוסיפה רובד עמוק יותר של משמעות, ורואה ב”צלם” תבנית מבנית—עשר ספירות, הצינורות הרוחניים שדרכם האור האינסופי, אור אין סוף, מתממשק עם הבריאה.[1] ספירות אלו פועלות ככלים המגלים ומסתירים את האור האלוקי, אור אין סוף, ומעצבים כל רובד של המציאות. עשר הספירות במבט מהיר הן:[2]
| ספירות | תרגום | משמעות |
| כתר | כתר | אַיִן, רצון טרנסצנדנטלי, תענוג |
| חכמה | חכמה | רעיון מופשט, הברקת תובנה, השראה יצירתית |
| בינה | בינה | הבחנה, ניתוח |
| חסד | חסד | אהבה, רצון לתת, התפשטות, כוח צנטריפוגלי |
| גבורה | כוח | יראה, כוח, דין קשה, משמעת, רצון לקבל, צמצום, כוחות צנטריפטליים |
| תפארת | תפארת | הרמוניה, רחמים, חמלה |
| נצח | ניצחון או נצחיות | סיבולת, התמדה, דחף |
| הוד | הוד, תהילה | ענווה, קבלה |
| יסוד | יסוד | חיבור, התקשרות, צינור |
| מלכות | מלכות, ריבונות | התגשמות הרעיון המופשט, כלי קיבול, מימוש התוכנית האלוקית בעולם הממשי, נקבה, שכינה |
איור 1. עשר ספירות—שמותיהן ומשמעויותיהן
ספר יצירה מזכיר לראשונה את עשר הספירות, המורכבות משתי קבוצות של חמש, ומדמה אותן לעשר אצבעות. זה משמעותי כי האזכור הראשון של הספירות מיד מייסד הקבלה עם גוף האדם.[3] מלבד השתקפותן בעשר אצבעות ידי האדם, מבנה ספירתי זה של 5+5 משתקף בשני הלוחות (לוחות) שבהם, לפחות לפי חלק מהדעות, נחקקו עשרת הדיברות חמש על כל לוח. הצגה נפוצה יותר של עשר הספירות מתארת אותן כשלוש שלשות, כל אחת מייצגת שלשה של תזה, אנטיתזה וסינתזה.
איור 2. עץ החיים (עץ חיים)—עשר ספירות מסודרות בשלשות
מכיוון שכתר מייצג מצב על-מודע, הוא לעתים קרובות מוחלף במיפויים חווייתיים על ידי הספירה-למחצה דעת (“ידע מוטמע”)—הגשר המאפשר לשכל לזרום לרגשות ולמעשים.
איש: האנטומיה של הספירות
תיקוני הזוהר היה הראשון לקשר את הספירות עם איברי גוף האדם בפתח אליהו. [4] מאוחר יותר, בפרדס רימונים, רבי משה קורדובירו (ה”רמ”ק”) תיאר את אדם קדמון כתבנית המקרוקוסמית של הבריאה. הוא זיהה כל אחת מעשר הספירות עם “איבר” מקביל בצורת האדם הקדמון.[5] כמה שנים מאוחר יותר, רבי יצחק לוריא (האר”י) העמיק והפיץ את התרשים של הרמ”ק, ותלמידו רבי חיים ויטאל תיעד את סכמת “אדם קדמון” המפורטת של האר”י בעץ החיים.[6] מאז, ספרי הקבלה לעתים קרובות תיארו את הספירות מסודרות על דמות אדם עומד (איש). במודל זה, חכמה ובינה ממוקמות בהמיספרות המוח הימנית והשמאלית; חסד וגבורה בזרועות הימנית והשמאלית; תפארת בגוף; נצח / הוד ברגליים, יסוד באיבר הרבייה; ומלכות בפה (או ברחם). בהתאם לכך, עשר הספירות ממופות בקלות על גוף האדם כדלהלן:
| ספירות | תרגום | גוף האדם |
| חכמה | חכמה | המיספרה ימנית של המוח |
| בינה | בינה | המיספרה שמאלית של המוח |
| דעת | דעת | המוח התיכון |
| חסד | חסד | יד ימין |
| גבורה | כוח | יד שמאל |
| תפארת | תפארת | גוף |
| נצח | ניצחון או נצחיות | רגל ימין |
| הוד | הוד, תהילה | רגל שמאל |
| יסוד | יסוד | איבר הרבייה הזכרי |
| מלכות | מלכות, ריבונות | פה, נקבה (או איברי הרבייה הנקביים) |
איור 3. מיפוי אנטומי של עשר הספירות על חלקי גוף האדם
מיפוי אנטומי זה מדגיש את הקשר האינטימי בין המבנה האלוקי לגוף האדם.
המיפוי המסורתי שבו הספירות מתוארות בצורת גוף אדם נקרא איש:
איור 4. איש: ייצוג עשר הספירות בצורת גוף אדם
פיזיולוגיה: עשר מערכות, עשר ספירות
מבנה הספירות חודר את כל הבריאה ולכן מבנה זה צריך להשתקף בכל רמות הקיום. כשמדובר בהשתקפות המבנה הספירתי, ניתן לצפות למצוא אותו לא רק באנטומיה אלא גם בפיזיולוגיה האנושית.
בפסוק “ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו”, החזרה על המילה “צלם” עשויה לרמוז שה”צלם אלוקים” (כלומר, עשר הספירות) משתקף לא רק באנטומיה של גוף האדם אלא גם בפיזיולוגיה שלו.
מאמר זה מציע התאמה בין עשר ספירות לעשר מערכות עיקריות, חושף שילוב עמוק של הרוחני והביולוגי.[7] להלן המיפוי המוצע:
| ספירות | מערכות | תפקוד | איברים עיקריים | רציונל |
| חכמה (חכמה) תובנה יצירתית, רעיון בלתי מובחן | מערכת העצבים | היא מעבדת מידע, מתאמת פעולות ותגובות, ושולטת בתפקודי גוף רצוניים ובלתי רצוניים. | מוח, חוט שדרה, עצבים | תפקיד הדעת הוא לחבר בין השכל לרגשות ולגוף. באופן דומה, תפקיד המערכת האנדוקרינית הוא לחבר בין המוח לאיברים ולמערכות האחרות. המערכת האנדוקרינית משתמשת בהורמונים להעברת אותות מהמוח לכל הגוף, ומווסתת מגוון תגובות פיזיולוגיות, מצמיחה ועד מתח. |
| בינה (הבנה) בינה כוללת ניתוח והבחנת פרטים מתוך רעיון שלם. זה משקף את תפקוד מערכת העיכול, אשר | מערכת העיכול | מפרקת מזון לחומרי תזונה שהגוף יכול לספוג, ומסלקת פסולת. | פה, ושט, קיבה, מעיים, כבד, לבלב, כיס מרה. | התפקיד האנליטי של בינה הוא לפרק את השלם לחלקים. מערכת העיכול מעכלת (כלומר, מפרקת) מזון לחומרי תזונה שהגוף יכול לספוג, ומסלקת פסולת, ובכך “מבינה” אותו עבור הגוף. |
| דעת (ידע) דעת מגשר בין השכל לרגשות ולגוף. | המערכת האנדוקרינית | המערכת האנדוקרינית מבצעת תפקיד מקביל. היא מווסתת תהליכי גוף באמצעות הורמונים, כולל חילוף חומרים, צמיחה, רבייה ותגובת מתח. | בלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס, בלוטות האדרנל, לבלב, אשכים, שחלות. | תפקיד הדעת הוא לחבר בין השכל לרגשות ולגוף. באופן דומה, תפקיד המערכת האנדוקרינית הוא לחבר בין המוח לאיברים ולמערכות האחרות. המערכת האנדוקרינית משתמשת בהורמונים לתרגם אותות מהמוח לתגובות פיזיולוגיות בכל הגוף, מווסתת הכל מצמיחה ועד מתח. |
| חסד (חסד) המייצג אהבה מתפשטת ורצון לתת, חסד מתיישר עם מערכות החיסון והלימפה. | מערכת הלימפה (ומערכת החיסון) | מגנה על הגוף מפני פתוגנים, זיהומים ומחלות; שומרת על איזון נוזלים ברקמות. | בלוטות לימפה, כלי לימפה, בלוטת התימוס, טחול, תאי דם לבנים. | מערכות אלו “נותנות” הגנה, מגנות על הגוף מפני פתוגנים ושומרות על איזון הנוזלים שלו בפעולה של תמיכה מתמדת ומזינה. חסד הוא לבן, וכך גם הלימפה ותאי הדם הלבנים. |
| גבורה (כוח) כספירה של דין קשה, משמעת וכוח מרוסן, גבורה משתקפת במערכת הלב וכלי הדם. | מערכת הלב וכלי הדם | מובילה חומרי תזונה, גזים (חמצן ופחמן דו-חמצני), הורמונים וחומרי פסולת בכל הגוף. | לב, כלי דם (עורקים, ורידים, נימים), דם. | הלב הוא איבר בעל עוצמה אדירה, והדם זורם בכוח אך מוכל בקפידה בתוך עורקים וורידים, המייצגים כוח מבוקר. גבורה היא אדומה, וכך גם הדם. הדם מזוהה מסורתית עם גבורה. |
| תפארת (יופי, הרמוניה, איזון) תפארת מאזנת בין הכוחות המנוגדים של חסד וגבורה. | מערכת הנשימה | מערכת הנשימה מגלמת איזון זה דרך חילוף ריתמי של חמצן ופחמן דו-חמצני, מספקת חמצן לגוף ומסלקת פחמן דו-חמצני. | ריאות, קנה נשימה, סמפונות, סרעפת, חלל האף. | תפארת ממוקמת בחזה, המזוהה מסורתית כמושב התפארת, שם הריאות, קנה הנשימה, הסמפונות והסרעפת ממוקמים בסימטריה באיזון והרמוניה. תפקיד הריאות הוא לשמור על האיזון בין חמצן לפחמן דו-חמצני בדם. |
| נצח (ניצחון, נצחיות) נצח מסמל התמדה ודחף. | מערכת השלד והשרירים | הוד כולל הן ענווה והן תפארת. מערכת השתן ממלאת תפקיד צנוע אך חיוני בטיהור הגוף. היא מסירה פסולת וחומרים עודפים מהדם, מווסתת את איזון הנוזלים והאלקטרוליטים. | עצמות, סחוס, רצועות, מפרקים; שרירי שלד, שרירים חלקים, שריר הלב | מערכת השלד-השרירים היא המאפשרת לבני אדם לעמוד זקופים—היציבה הסמלית של ניצחון (נצח). היא מספקת את התמיכה המבנית שלנו ומאפשרת תנועה, מאפשרת לנו לעמוד בפני אתגרים פיזיים. |
| הוד (הדר/ הודיה/ ענווה) | מערכת השתן | מערכת השלד-השרירים מספקת תמיכה מבנית, מגינה על איברים פנימיים, מייצרת תאי דם, אוגרת מינרלים, מאפשרת תנועה, שומרת על יציבה ומייצרת חום. | כליות, שופכנים, שלפוחית השתן, שופכה | מערכת השלד-השרירים מספקת תמיכה מבנית, מגינה על איברים פנימיים, מייצרת תאי דם, אוגרת מינרלים, מאפשרת תנועה, שומרת על יציבה ומייצרת חום. |
| יסוד (יסוד) יסוד הוא הערוץ המחבר ומקשר, המשמש כיסוד לדורות הבאים | מערכת הרבייה הגברית | בקבלה, מלכות מקושרת באופן מסורתי עם נשים בכלל ועם איברי הרבייה הנשיים בפרט. מלכות משתקפת במערכת הרבייה הנשית, הקולטת את הזרע ומטפחת אותו, מביאה חיים פוטנציאליים למימוש בתוך “ממלכת” הרחם. | אשכים, בלוטת הערמונית, איבר המין, שלפוחיות הזרע | אחראית לרבייה מינית אצל גברים, מייצרת תאי רבייה (גמטות). |
| מלכות (מלכות, ריבונות) מלכות היא השלמת התוכנית האלוהית, הכלי שבו המופשט הופך למציאות קונקרטית. | מערכת הרבייה הנשית | היא אחראית לרבייה מינית אצל נשים, מייצרת תאי רבייה (גמטות) ותומכת בהתפתחות העובר. | שחלות, רחם, חצוצרות, נרתיק, בלוטות החלב | בקבלה, מלכות מקושרת באופן מסורתי עם הנקבה בכלל ועם איברי הרבייה הנשיים בפרט. מלכות משתקפת במערכת הרבייה הנשית, הקולטת את הזרע ומטפחת אותו, מביאה חיים פוטנציאליים למימוש בתוך “ממלכת” הרחם. |
איור 5. מיפוי פיזיולוגי של עשר הספירות על עשר מערכות עיקריות של האורגניזם האנושי
כתר נשאר מחוץ לטבלה הפיזיולוגית, מקיף אותה כהילה הבלתי מוחשית של רצון המחיה כל מערכת ותת-מערכת.
לקראת תיאולוגיה משולבת של הגוף
ראיית הגוף דרך עדשת הספירות מרפאה פיצול מודרני בין רוחניות לביולוגיה. היא מאשרת כי:
- הוליזם – אף מערכת אינה עצמאית; לימפה, דם, הורמונים ועצבים משתלבים בדיוק כפי שהספירות חייבות לשתף פעולה באופי בריא.[8]
- משמעות מגולמת – כל תהליך פיזיולוגי מדגים תכונה משמעותית: העיכול מייצג הבחנה מחושבת (בינה) הבוחרת חומרי מזון (טוב) ודוחה פסולת (רע). זה משקף חיים משמעותיים שבהם אדם בוחר כל הזמן בטוב תוך דחיית הרע על בסיס ערכיו המוסריים. הסימטריה של הריאות מלמדת איזון (תפארת) והיצמדות לדרך האמצע. והחוסן השלדי של עצמותינו משקף התמדה וסיבולת (נצח).
- צלם אלוהים – “צלם אלוהים” הנדון לעתים קרובות אינו פנים מילוליות ולא הפשטה בלבד, אלא דפוס פרקטלי החוזר על עצמו בכל קנה מידה מהמרחבים העליונים ועד לביולוגיה שלנו עצמה.
מסקנה
על ידי מיפוי עשר הספירות על עשר מערכות פיזיולוגיות, אנו מרחיבים את המסורת הקבלית העשירה אל תחום הביולוגיה המורכב. התבוננות בהתאמה זו יכולה להוביל להכרה מעוררת יראה שכל פעימת לב, כל נשימה וכל נוירון מהדהדים את המוזיקה ואת המסתורין של הבריאה.
[1] ספר יצירה א:ה. ספר יצירה הוא המקור הידוע הראשון המזכיר את עשר הספירות מבלי לתת להן שמות.
[2] רבי חוניא בן הקנה, ספר הבהיר, (פרובנס, כ-1170); זוהר; תלמוד חגיגה יב ע”א; כתבי יצחק הסומא (יצחק שגי נהור) ותלמידו ר’ עזריאל מגירונה.
[3] במבט ראשון, קישור עשר הספירות לעשר האצבעות נראה כמאשר את טענת מבקרי המקרא שמערכות ספירה עתיקות היו מטבען עשרוניות—מבוססות, כמו שלנו, על אצבעות היד—ולכן אין זה מפתיע שהקבלה מונה עשר ספירות. הקבלה, עם זאת, מציעה פרספקטיבה עמוקה יותר: עשרת הערוצים המבנים את הבריאה משתקפים בכוונה בעשר אצבעותינו מכיוון שהאנושות—שנבראה בצלם אלוהים—עומדת בשיא המטרה האלוהית. כפי שמלמד ספר יצירה, “עשר ספירות בלי מה — סופן תחוב בתחילתן ותחילתן בסופן” (א:ז). עיקרון מחזורי זה מונצח בפיוט קבלת שבת לכה דודי של רבי שלמה הלוי אלקבץ מצפת, הנשר בכל ליל שבת. בית שני שלו מכריז: “סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה”—השלמת המעשה (סוף מעשה) מוקדמת במחשבה הראשונית (במחשבה תחילה).
[4] תיקוני זוהר, פתח אליהו.
[5] רבי משה קורדובירו (ה”רמ”ק”), פרדס רמונים, כ-1548, שער א.
[6] רבי חיים ויטאל, עץ החיים, שער הכלים והאורות, שער א.
[7] הקבלה זו אינה מושלמת כלל ופתוחה לביקורת. ראשית, יש שיתנגדו לכך שהשמטתי אחת מהמערכות העיקריות, מערכת העור, הכוללת עור, שיער וציפורניים. זוהי אכן מערכת חשובה המעורבת בהגנה מפני זיהומים, ויסות טמפרטורה ותפיסה חושית. עם זאת, עור, שיער ועצבים מקורם באקטודרם, אחת משלוש שכבות הנבט המובחנות המופיעות בשלבים המוקדמים ביותר של התמיינות התאים. זה עשוי להצדיק שילוב מערכת העור עם מערכת העצבים. זה מוצדק עוד יותר על ידי התפיסה הקבלית ששיער שואב את החיות (כוח החיים) שלו מהמוח, רומז למקורם המשותף באקטודרם. התנגדות נוספת יכולה להיות מועלית שאני שילבתי את מערכת השלד ומערכת השרירים למערכת שלד-שרירים אחת. המחשבה שלי הייתה שמכיוון שאנו מתמקדים כאן בתפקוד ולא ברקמה או איבר ספציפיים, מערכת השלד ומערכת השרירים חולקות את אותו תפקוד—לשמור על יציבות במרחב ולאפשר תנועה. יתר על כן, שרירים, עצמות ורקמות חיבור כולם נובעים ממזודרם, שכבת נבט עוברית נוספת. בעיה יסודית יותר היא שהמיפוי של הספירות על המערכות הפיזיולוגיות אינו ייחודי. ניתן לטעון, למשל, שבינה אנליטית מתאימה למערכת החיסון, האחראית להבחנה בין פולשים זרים (כגון וירוסים, חיידקים או זיהומים פטרייתיים) לתאים מקומיים. ניתן גם לטעון שגבורה (שניתן לתרגם כ”כוח” או “עוצמה”) ממופה טוב יותר על מערכת השרירים (כאשר היא מנותקת ממערכת השלד). מערכות רבות משלבות מאפיינים של ספירות מרובות. למשל, כאשר אנו שואפים, הריאות שלנו מתרחבות—זהו המאפיין המתרחב של חסד. כאשר אנו נושפים, הריאות שלנו מתכווצות—זהו מאפיין מתכווץ של גבורה. זה יכול להיות מוסבר על ידי הכללת הספירות—כל ספירה כוללת את כל האחרות. לכן, תמיד נצפה במאפיינים של ספירות מרובות בכל מערכת ביולוגית. בכל מקרה, אני לא מתעקש שהמיפוי שלי של ספירות על מערכות פיזיולוגיות אנושיות הוא הדרך היחידה לעשות זאת, ומכיר בקלות שמיפויים אחרים אפשריים. המטרה שלי הייתה רק להדגים שאנו יכולים למצוא השתקפות של המבנה הספירתי בביולוגיה של המערכת, אם כי ההשתקפות המוצעת כאן עשויה שלא להיות ייחודית.
[8] אחד החידושים העיקריים של הקבלה הלוריאנית היה ההבנה של ספירות ביקום התיקון כישויות מתקשרות, כלולות זו בזו—כל אחת מעשר הספירות כוללת את כל העשר כתת-ספירות.
