מאת אלכסנדר פולטורק תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין דיני הצרעת המקראיים (ויקרא י״ג-י״ד) ומושגים מודרניים של אנטרופיה ועקרון ההולוגרפיה בפיזיקה. צרעת, שלעתים
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר פרשת שמיני מתארת את היום השמיני המכריע של חנוכת המשכן, הרגע שבו האש האלוהית יורדת סוף סוף. פרשנים קלאסיים רואים בניגוד
וביום השמיני ימול בשר ערלתו ויקרא י״ב:ג בפרשת תזריע, אנו מצווים למול תינוק זכר ביום השמיני. בפרשה הקודמת, שמיני, אנו קוראים שגם חנוכת המשכן (משכן)
פרשת צו מתארת טקס שביצע משה בחנוכת אהרן ככהן הגדול (כהן גדול) ובניו ככוהנים (כוהנים): וַיַּקְרֵב אֶת-הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ
“כי נפש הבשר בדם היא.” (ויקרא י”ז:י”א) המילה המתורגמת כאן כ”נפש” במקור העברי היא נפש. התורה נראית כאומרת לנו שנפשו של כל יצור חי נמצאת
ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה’ אש זרה אשר לא צוה אתם. ותצא אש מלפני
“וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח.” (ויקרא ב:יג) התורה מצווה שכל הקרבנות לה’ חייבים להיות
וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט–הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לַה’. (ויקרא כז:לב) בשבת זו, נקראתי לתורה לעלייה האחרונה של ספר ויקרא. פרשה זו עוסקת במעשר בהמה,
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויקרא כג:מ) לאחר השלמת יצירת המופת שלו, תורת היחסות הכללית ב-1916,
וְאִישׁ כִּי-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה שִׁכְבַת-זֶרַע, וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ, וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה, אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן-לָהּ–בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה; לֹא יוּמְתוּ, כִּי-לֹא חֻפָּשָׁה (ויקרא י״ט:כ) בפיזיקה קוונטית קיים
בפוסט שלי, “אתם תהיו מנותקים,” הצעתי שהפסוק: “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלוקיכם” (ויקרא י”ט:ב) ניתן לפרש כך: “אתם תהיו מנותקים, כי אני, ה’
וידבר ה’ אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה’ וימתו. (ויקרא טז:א) הפסוק הנ”ל נראה חף מפשע לחלוטין ועל פניו משמש
בפרשת אמור (ויקרא כא:א-כד:כג), אנו מצווים להימנע ממלאכה בכל יום שביעי בשבת. פרשת השבוע הבאה, בהר, ממשיכה נושא זה ומורה לנו להימנע מעבודה חקלאית בכל
פרשת השבוע שעברה, אמור, מדברת על איסור העבודה בשבת. למעשה, התלמוד מונה בדיוק 39 קטגוריות של עבודה האסורות בשבת. אבל למה 39? רבי שמעון בן
הברכות והתוכחות של בחוקותי (ויקרא כו:ג-כז:לד) נתפסות כתוצאה של שזירה וניתוק מה’ בהתאמה.
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. ויקרא י”ט:ב פרשת התורה הזו מתחילה באמירה מדהימה: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי
וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ויקרא טז:ז-ח) בפרשת התורה
בפרשת התורה תזריע (ויקרא י״ג), חתול שרדינגר[1] נהיה מצורע. ובכן, זו לא באמת צרעת, זו מחלה על-טבעית מסתורית הנקראת צרעת, המתורגמת כיום כפסוריאזיס. וזה לא
