“אין שמחה כהתרת הספקות”—אין שמחה כמו פתרון הספק. בערב ראש השנה, חכמינו מתארים עצירה קוסמית: הבורא “שוקל מחדש” האם לחדש את העולם. דמיינו את היקום
בקהילות אשכנזיות רבות, היום שלאחר יום כיפור מכונה גוטס נומען, ביידיש “שמו של אלוהים”. מקורות חסידיים מקשרים את ארבעת הימים שבין יום כיפור לסוכות עם
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה. כפי שאומר הנביא: דרשו ה’ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. (ישעיהו נה:ו) על פי המסורת
תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין שפה, פילוסופיה, פיזיקה ורוחניות בהקשר של ראש השנה. באמצעות בחינת השורשים הלשוניים של “שנה”, “שינוי” ו”שני”, המאמר
ברוכים הבאים לבכורה של הסרט הראשון שלנו, תורה קוונטית. תוכלו לצפות בסרט כאן: אל תשכחו להירשם לערוץ שלי כאן: https://www.youtube.com/channel/UCNVwLUClNUXVBqJUI9A47AQ/
בפוסט האחרון, תשרי—עבר, הווה ועתיד, דנו כיצד כל חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה – מחוברים באותו חוט של זמן, וליתר
חודש תשרי מלא בחגים, וכולם חולקים נושא משותף — איחוד הזמן — עבר, הווה ועתיד. הכל מתחיל בראש השנה. המתורגם באופן מסורתי כשנה החדשה, פירושו
זה מה שהמן לא הבין. אפילו ברמה הגבוהה ביותר, שבה יש סימטריה מושלמת בין יעקב ועשו, הקב”ה בוחר ביעקב—דוגמה רוחנית לשבירת סימטריה ספונטנית: “אהבתי אתכם
פוסט זה הוא המשך וסיום של הפוסט הקודם, הכוח החמישי. מלבד הקשר לפרשת השבוע שעבר, וילך, יש גם קשר לעשרת ימי תשובה וליום כיפור. כשמדובר
כאשר אלוהים ברא את בני האדם הראשונים, אדם וחוה (חוה), הוא ברא אותם כאחד. ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו; זכר ונקבה
אלה מסעי בני ישראל… (במדבר לג:א) כאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את היהודים ממצרים, הוציאם ברזא של שם בן ארבעים ושתיים אותיות, כמו שברא שמים
השולחן ערוך – ספר ההלכה היהודי – קובע שיש להתחיל ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג. המשמעות הפשוטה של הנחיה זו ברורה –
יש אנשים שעלולים להיות מוטעים על ידי אקראיות, אך כאשר אנו מבינים שאקראיות פותחת את הדלת לאלוהי, אנו ניצולים על ידי אקראיות. מסיבה זו, שני
וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ויקרא טז:ז-ח) בפרשת התורה
