הזקן של הפרצוף הארוך נמצא

האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה הרמ”מ) סיפר לו שקרא בכתב עת מאמר שציין כי מדענים מצאו עצב במוח המווסת את התפקוד הקוגניטיבי כך שכאשר אדם צריך לזכור משהו הוא יטה את ראשו כלפי מעלה, ואילו כשהאדם צריך להתרכז, הוא יטה את ראשו כלפי מטה. הרבי הרש”ב לקח את אחיו לחדר לימודו, הוציא מהמדף ספר של האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש, שבו נכתב אותו הדבר. הרבי הרש”ב אמר לאחיו, “היית חושב שהוא היה רופא, אבל הוא לא היה. הוא ראה את אדם קדמון בעולם העליון, וידע שבעולם התחתון זה צריך להיות אותו הדבר. סיפור דומה קרה השבוע. אבל קודם, עלינו לערוך מסע לתוך הקבלה.

הקבלה מלמדת שה’ ברא את העולם דרך עשר הספירות האלוקיות—ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות:

התורה אומרת:

ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו.

בראשית א:כז

בהתאם לכך, עץ החיים מיוצג לעתים קרובות בתצורה האנתרופומורפית הנקראת איש:

בסידור זה, הכתר מזוהה עם הגולגולת, בעוד שחכמה ובינה מזוהות עם ההמיספרה הימנית והשמאלית בהתאמה. (להבהרה, אין שום דבר פיזי, קל וחומר אנתרופומורפי בהתגלויות האלוקיות – זהו רק משל, עזר חזותי ותו לא. יתר על כן, על פי הקבלה, לגוף האנושי יש את הצורה שיש לו מכיוון שהוא משקף את מבנה הנשמה, אשר בתורה משקפת את מבנה הספירות, ולא להיפך.)

הזוהר מציג את מושג הפרצופים (רבים של פרצוף)—תצורות אלוקיות (דמויות, פרסונות, “פנים”). בעוד שבזוהר, פרצופים הם נרדפים לספירות, בקבלת האר”י, כל פרצוף מכיל מערכת שלמה של עשר ספירות כפי שהן קיימות באצילות, עולם האצילות, שבו הן כלולות זו בזו ומקיימות אינטראקציה דינמית זו עם זו.

הפרצופים העיקריים והספירות הדומיננטיות שמהן הם מתפתחים הם:

בפירושו הקבלי על פרשת תולדות, האר”י ז”ל מדבר על הפרצוף אריך אנפין—הפנים הארוכות. אריך אנפין הוא התרגום הארמי של העברית ארך אפיים, “ארך אפיים”—אחת מי”ג מידות הרחמים (שמות לד:ו-ז). י”ג מידות הרחמים הללו מדומות לי”ג שערות הזקן של אריך אנפין היורדות לחכמה. כל אחת מ”שערות” אלו היא צינור של תיקון—תיקוני דיקנא. בכתבי האריז”ל, כתוב:

האור היוצא מהזקן, דרך השערות, נקרא מזל, מפני שהוא “זולף” טיפה אחר טיפה.

—ליקוטי תורה וספר הליקוטים על פרשת תולדות (תורגם על ידי הרב משה וישנפסקי)

המילה העברית “מזל” שורשה מ-ז-ל, שפירושו לזלוג. האור האלוקי נראה כזולף דרך שערות התיקוני דיקנא—ה”זקן” של אריך אנפין.

בכתיבתו על הכוונות המיסטיות (כוונות) של חודש אלול, רבי חיים ויטאל מצטט את מורו, האר”י הקדוש:

…במהלך חודש אלול, שלושה עשר המקורות של י”ג תיקוני הזקן [בארמית, תיקוני דיקנא] של עתיקא נפתחים, והם מתגלים ומאירים למטה אל המקיף של המוחין [מוחין] של הפרצופים של אבא ואמא. זה כפי שביארנו בתחילת ה”אדרא [זוטא]” בזוהר, פרשת האזינו, שמחוץ למוחין של אבא ואמא, אורם בוקע ומאיר, בסוד ה”אור המקיף” [“אור מקיף“], שם מתגלים י”ג תיקוני הזקן [העליון] של עתיקא.

—שער רוח הקודש, דף מד ע”א (תורגם על ידי ברוך עמנואל ארדשטיין)

כפי שאמרנו קודם, בגוף האדם, כתר עם שני הפרצופים שלו—עתיק יומין ואריך אנפין—מקביל לגולגולת. הכוחות השכליים—פרצוף אבא (חכמה) ופרצוף אמא (בינה)—מקבילים להמיספרה הימנית והשמאלית בהתאמה. המקיף (מילולית “מקיף”) של שני המוחות—המיספרות ימין ושמאל—הוא קרום המוח העוטף אותם. זרימת החיות האלוקית נמשכת מאריך אנפין לחכמה (ובהמשך לבינה, המקבלת מחכמה) דרך צינורות השערות של זקן אריך אנפין. אך למה מקבילים צינורות-השערות הללו בגוף האדם? האריז”ל ממפה את שלושה עשר חלקי הזקן של אריך אנפין לשיער הפנים (כולל הזקן, שהוא המקור הקבלי לכך שיהודים חסידים אינם מגלחים או אפילו מקצצים את זקנם, וחלקם מגדלים את הפאות ארוכות), הלחיים וחלקי פנים אחרים. הבעיה בהסבר זה היא שזקן האדם אינו צומח בדיוק מהגולגולת שלו, ולחייו אינן שיער כלל. נראה שכאן ההקבלה מתפרקת! (אין צורך לומר שאינני חולק על הסבר האריז”ל, אלא רק מציין שהסבר זה אינו פשט שבסוד, כלומר, לא המשמעות המילולית, אלא חייב להיות נכון ברמה אחרת.)

אכן, עד לאחרונה, הגולגולת נתפסה כקליפה פסיבית המגנה על המוח מבחוץ בלבד. המוח עצמו, העטוף בקרום הנקרא “דורה”, צף בנוזל השדרה המוחי הממלא את החלל שבין הדורה לגולגולת ללא חיבור ישיר לגולגולת.

ב־27 באוגוסט 2018, כתב העת המדעי המוביל Nature Neuroscience פרסם מאמר שכותרתו, “תעלות וסקולריות ישירות מחברות את מח העצם של הגולגולת ואת פני השטח של המוח ומאפשרות נדידת תאים מיאלואידיים“. במאמר זה, המחברת הראשית, פאני הריסון ממסצ’וסטס ג’נרל הוספיטל ומבית הספר לרפואה של הרווארד, ועמיתיה מדווחים על גילוי מדהים—מתברר שהגולגולת, אחרי הכל, מחוברת למוח באמצעות תעלות וסקולריות מיקרוסקופיות ישירות, בדיוק כפי שהקבלה חזתה.

“מיקרוסקופיית קונפוקל של ממשק הגולגולת-דורה חשפה נדידת תאים מיאלואידיים דרך ערוצים וסקולריים מיקרוסקופיים החוצים את הקורטקס הפנימי של הגולגולת. תצפיות אלה מצביעות על אינטראקציה מקומית ישירה עם המוח,” כותבים המחברים במאמר פורץ דרך זה.

יתר על כן, הגולגולת כבר אינה נתפסת כקליפה פסיבית. הגולגולת, כמו רוב העצמות השטוחות והארוכות, מכילה מח עצם. במהלך דלקת, המפעילה את תגובת מערכת החיסון המולדת, מח העצם בגולגולת מייצר יותר לויקוציטים ותאי מערכת חיסון מולדת אחרים המועברים דרך ערוצים וסקולריים מיקרוסקופיים למוח כדי לרפא את הדלקת. קורא זהיר ישים לב שהשערות בזקן אריך אנפין הן ייצוג סמלי לערוצים, שדרכם זורמות מידות הרחמים האלוקיות כדי לבצע תיקון—תיקון ותיקון—תיקוני דיקנא. הלויקוציטים שנוצרו על ידי מערכת החיסון המולדת במח העצם של הגולגולת הזורמים למטה דרך הערוצים המיקרו-וסקולריים למוח כדי לרפא, לתקן ולתקן את הנזק שנגרם על ידי שבץ או דלקת עושים בדיוק את זה—תיקוני דיקנא.

סוף סוף, מדע המוח מצא מקבילה פיזית לזקן של אריך אנפין.