“אין שמחה כהתרת הספקות”—אין שמחה כמו פתרון הספק. בערב ראש השנה, חכמינו מתארים עצירה קוסמית: הבורא “שוקל מחדש” האם לחדש את העולם. דמיינו את היקום
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
א. מבוא בכל שנה בראש השנה, הקריאה הגולמית והבלתי מנוסחת של השופר חודרת את הדממה. עבור הקבלה, קריאה זו אינה רק צליל טקסי; היא פעולה
תקציר מאמר זה חוקר את הקשרים העמוקים בין שפה, פילוסופיה, פיזיקה ורוחניות בהקשר של ראש השנה. באמצעות בחינת השורשים הלשוניים של “שנה”, “שינוי” ו”שני”, המאמר
הכל בשם ראש השנה מתורגם בדרך כלל כשנה החדשה. כאשר מתרגמים באופן מילולי, זה אומר “ראש השנה”. במאמר זה, אני מציע תרגום חלופי (כמעט מילולי)
יום כיפור פירושו “יום הכיפורים“. יש הרואים בו יום מפחיד מלא חרטות על העבר וחרדה לעתיד. עם זאת, הפילוסופיה החסידית רואה ביום כיפור את יום
במדיטציה קבלית על הדלקת חנוכיית חנוכה, האר”י מקשר את נרות החנוכיה עם נהר עליון (ראה נר על הנהר). תלמידו הראשי של האר”י, רבי חיים ויטאל,
בפוסט האחרון, תשרי—עבר, הווה ועתיד, דנו כיצד כל חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה – מחוברים באותו חוט של זמן, וליתר
חודש תשרי מלא בחגים, וכולם חולקים נושא משותף — איחוד הזמן — עבר, הווה ועתיד. הכל מתחיל בראש השנה. המתורגם באופן מסורתי כשנה החדשה, פירושו
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.
פרשת השבוע שעברה, אמור, מדברת על איסור העבודה בשבת. למעשה, התלמוד מונה בדיוק 39 קטגוריות של עבודה האסורות בשבת. אבל למה 39? רבי שמעון בן
ישנה מחלוקת בתלמוד לגבי מועד בריאת העולם. לפי רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, החודש השביעי בלוח העברי בו אנו חוגגים את ראש השנה. לפי
כאשר אלוהים ברא את בני האדם הראשונים, אדם וחוה (חוה), הוא ברא אותם כאחד. ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו; זכר ונקבה
בראש השנה הזה חלמתי את החלום המוזר ביותר. חלמתי שאני נותן הרצאה בקוסמולוגיה באוניברסיטה כשלפתע הבנתי שזה ראש השנה. נכנסתי לפאניקה… מה אני עושה באוניברסיטה
אין כמעט חג יהודי שנחגג בצורה נרחבת יותר מפסח (פסח). יהודים מכל הזרמים, השיוכים ורמות השמירה הדתית, אם בכלל, מתכנסים בליל הסדר כדי לספר את
