
החוט שמשנה
אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ… (בראשית י״ד:כ״ג) לאחר ניצחון על חמישה מלכים, אברהם (אז נקרא אברם) מסרב לקבל כל שלל ממלך סדום, עד לחוט ושרוך

אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ… (בראשית י״ד:כ״ג) לאחר ניצחון על חמישה מלכים, אברהם (אז נקרא אברם) מסרב לקבל כל שלל ממלך סדום, עד לחוט ושרוך

וידבר ה׳ אל־משה לאמר: דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת [ציצית] על כנפי בגדיהם לדורותם

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שואל ילד בליל הסדר. בשמחת תורה הזו שאלתי שאלה אחרת—מה נשתנה היום מהלילה? אכן, בליל שמחת תורה, אנו רוקדים

“דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת.” (במדבר טו:לח) בסוף פרשת השבוע שלח
המזוזה היא אחת המצוות הבודדות שהתורה מפרטת את שכרן. במקרה זה, השכר הוא חיים ארוכים לאדם ולילדיו: וכתבתם על מזוזות (“מזוזות”) ביתך ובשעריך, למען ירבו