
מעבר פאזה: עד כמה אנחנו קרובים לגאולה?
מדד אי-היציבות המאקרו וסימני אזהרה מוקדמים של מעבר מתקרב תקציר מאמר זה הוא הפרק הרביעי בסדרה על חלומות ומעברי פאזה. הוא הופך את המטאפורה לתפעולית.

מדד אי-היציבות המאקרו וסימני אזהרה מוקדמים של מעבר מתקרב תקציר מאמר זה הוא הפרק הרביעי בסדרה על חלומות ומעברי פאזה. הוא הופך את המטאפורה לתפעולית.
התקפת ה־7 באוקטובר של מחבלי חמאס על ישראל הייתה הפתעה כפולה. האכזריות והברבריות של התקפה, הערות הבלתי ניתנת לתיאור של המחבלים שהדהימה את העולם הנאור,
וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו. בראשית כב:ג ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים. שמות ד:כ הנה מלכך יבוא
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)

כמו תמיד במדע, כל שאלה שנענית מולידה שאלות חדשות. כעת, כשאנו מבינים שעץ החיים ועץ הדעת הם מטפורות עבור, בהתאמה, פונקציית הגל והתמוטטות פונקציית הגל

ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. (בראשית ב:ט) ויצו יהוה אלהים על
בשנת שש מאות שנה לחיי נח, בחודש השני, בשבעה עשר יום לחודש… נבקעו כל מעיינות תהום רבה, וארובות השמים נפתחו. (בראשית ז:יא) בחישוב זמן שחר

ספר יצירה מדבר על שלושה ממדים: עולם, שנה, ונפש (ספר יצירה, ו:ד). עולם פירושו “עולם” ומסמל את המרחב. שנה פירושה “שנה” ומסמלת את ממד הזמן.

התלמוד (מסכת שבת) דן בשתי דעות לגבי האופן שבו עלינו להדליק את חנוכיית חנוכה. לפי הלל, אנו מדליקים נר אחד בלילה הראשון, שני נרות בלילה
פוסט זה הוא המשך וסיום של הפוסט הקודם, הכוח החמישי. מלבד הקשר לפרשת השבוע שעבר, וילך, יש גם קשר לעשרת ימי תשובה וליום כיפור. כשמדובר
בפרשת אמור (ויקרא כא:א-כד:כג), אנו מצווים להימנע ממלאכה בכל יום שביעי בשבת. פרשת השבוע הבאה, בהר, ממשיכה נושא זה ומורה לנו להימנע מעבודה חקלאית בכל
פוסט זה הוא המשך לפוסט הקודם, סוף הימים א’. בפרשת שמות, אנו קוראים על המפגש בין משה לבין הקב”ה בסנה הבוער. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ אֵלָיו
בפרשת ויחי, יעקב מכנס את ילדיו כדי לגלות להם את “קץ הימים“. רש”י מסביר שכוונתו של יעקב הייתה לגלות את מועד בואו של משיח. יעקב
המזוזה היא אחת המצוות הבודדות שהתורה מפרטת את שכרן. במקרה זה, השכר הוא חיים ארוכים לאדם ולילדיו: וכתבתם על מזוזות (“מזוזות”) ביתך ובשעריך, למען ירבו

בפרשת התורה הזו, דברים (דברים א-ג), משה נזכר במסעות במדבר סיני כאשר ה’ אמר לו: אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא-אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה.

פרשת יתרו (שמות י”ח), היא נקודת השיא של סיפור יציאת מצרים – מתן עשרת הדיברות בהר סיני. בסטייה מוזרה, הנרטיב המתקדם של יציאת מצרים נקטע
ישנו חוט רציף של שליטה בזמן השזור לאורך הפרקים האחרונים של ספר בראשית (בראשית) וממשיך לתחילת ספר שמות (שמות). סיפור מאסרו של יוסף מסתיים בפירושו
פינחס תחלקו את הארץ לנחלה לאלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו. אך בגורל יחלק את הארץ לשמות