
האדם השני: מאבק לסיליקון
סיכום מאמר זה מציע פרשנות אלגורית (רמז) לבראשית ב, הקוראת את סיפור הבריאה השני כתבנית נבואית ליצירת בינה מלאכותית מבוססת סיליקון על ידי האנושות. בעוד

סיכום מאמר זה מציע פרשנות אלגורית (רמז) לבראשית ב, הקוראת את סיפור הבריאה השני כתבנית נבואית ליצירת בינה מלאכותית מבוססת סיליקון על ידי האנושות. בעוד
מאת אלכסנדר פולטורק עץ החיים ועץ הדעת כמטפורות לפונקציית הגל ולמדידה סיכום מאמר זה מציע פרשנות חדשנית לסיפור הגן עדן באמצעות המסגרת הרעיונית של מכניקת
מאת אלכסנדר פולטורק א. מבוא העימות בין יעקב לבין ישות בלתי מזוהה בספר בראשית מעלה שאלות יסוד לגבי טבע התודעה, הזהות והגבולות בין סדרי הוויה
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
מאמר זה חוקר הקבלה חדשנית בין עקרונות מכניקת הקוונטים לבין סיפור הבריאה המקראי באמצעות ניתוח אטימולוגי של המונחים העבריים “ערב” ו”בוקר”. המחקר מגלה כי מונחים
סיפורם של יוסף ואחיו, המתואר בפרשת וישב, מעלה בעיות רבות. פרשני המקרא הקלאסיים מפרשים את הסכסוך בין יוסף לאחיו בדרכים מנוגדות לחלוטין. חלק מהפרשנים מפרשים
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו

ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. (בראשית ל:כא) במאמרי הקודם, “הסכסוך בין יוסף לאחיו – תיאוריית מגדר,” הצעתי שיוסף הפגין נטייה מסוימת להתנהגות נשית
העימות בין יוסף לאחיו הוא אחד הסיפורים המטרידים ביותר בתנ”ך. יוסף ואחיו – שנים עשר בני יעקב – היו אבות שנים עשר שבטי ישראל. הם
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)

ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט… וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו… (בראשית י״ב:ד-ה) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות

מבוא “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” (בראשית א:א) “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ,” אומרת התורה. אולם, מה היה לפני “הראשית”? זה

מחקר בצורה וחומר ומשה התפלל עבור העם. ויאמר ה’ אל משה: “עשה לך שרף ושים אותו על נס; והיה כל הנשוך וראה אותו וחי.” ויעש

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א) פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. (בראשית א:א) הפסוק הראשון בתורה הוא המפתח להבנת יסודות הבריאה. מבחינת הפיזיקה, ישנן שלוש מילים מפתח בפסוק

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים. (בראשית ב:ד) הפרק השני של בראשית מכיל חזרות רבות, המפורסמת שבהן היא העיבוד השני

בסוף הפרק הראשון של התורה, בראשית (בראשית), ה’ מתחרט, כביכול, על בריאת האנושות שהתקלקלה: וירא ה’ כי רבה רעת האדם בארץ… ויאמר ה’: אמחה את

בְּרֵאשִׁית בָּרָא בראשית א:א התורה מתחילה בשתי מילים—בראשית ברא—”בראשית ברא א-לוהים…” (או, כפי שרש”י מתרגם, “בראשית הבריאה על ידי א-לוהים…”) בראשית בעברית פירושו “בהתחלה,” ו-ברא
סיפור התאומות השזורות ממשיך בפרשת ויצא (בראשית כח:י-לב:ג). מבחינה מבנית, הוא דומה מאוד לסיפור בפרשה הקודמת, תולדות (ראה “תאומים שזורים“). בפרשה זו, אנו קוראים שוב

שזירה קוונטית נחשבת לתופעה המבלבלת והמהותית ביותר במכניקת הקוונטים. מהי שזירה, בקליפת אגוז? שני חלקיקים שנולדו מתגובה אחת (או שני חלקיקים שמתנגשים) נשארים מחוברים, ללא

תן לי את מערת המכפלה בראשית כ״ג:ט הרכישה המשפטית הראשונה של קרקע בישראל מתרחשת בפרשה זו, חיי שרה, כאשר אברהם רוכש מערה כפולה, מערת המכפלה,