תקציר הנרטיב של “הברכות הגנובות” בפרשת תולדות מציג פרדוקס מוסרי עמוק: כיצד יכלו רבקה, נביאה צדקת, ויעקב, הארכיטיפ של האמת (אמת), להיות מעורבים במה שנראה
העלייה השלישית של פרשת תולדות מציגה מטאפורה עמוקה דרך מפעל חפירת הבארות של יצחק. יצחק פותח מחדש את בארות אביו, שנסתמו על ידי הפלשתים; ואז
שכון בארץ הזאת. (בראשית כ״ו:ג׳). ברעב, כאשר כל אינסטינקט טבעי מצביע דרומה לכיוון מצרים, יצחק מצווה להישאר. המדרש מציין שבניגוד לאברהם, שהורשה לרדת בזמן הרעב,
בעליה הראשונה של פרשת תולדות, התורה פונה פנימה: לפני שיעקב ועשו הופכים לעמים, הם נמצאים בקונפליקט בתוך גוף אחד. הריונה של רבקה מסתורי וכואב: “ויתרוצצו
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.
ואלה תולדות יצחק… (בראשית כה:יט) וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (בראשית כח:ט)
ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’
אתם אוהבים חידות? הנה חידה – מה מייצגות שתי הצורות האלה בהקשר של ספר שמות? אין לכם מושג? אולי רוצים רמז? עדיין אין לכם מושג?
ישנו חוט רציף של שליטה בזמן השזור לאורך הפרקים האחרונים של ספר בראשית (בראשית) וממשיך לתחילת ספר שמות (שמות). סיפור מאסרו של יוסף מסתיים בפירושו
סיפור התאומות השזורות ממשיך בפרשת ויצא (בראשית כח:י-לב:ג). מבחינה מבנית, הוא דומה מאוד לסיפור בפרשה הקודמת, תולדות (ראה “תאומים שזורים“). בפרשה זו, אנו קוראים שוב
שזירה קוונטית נחשבת לתופעה המבלבלת והמהותית ביותר במכניקת הקוונטים. מהי שזירה, בקליפת אגוז? שני חלקיקים שנולדו מתגובה אחת (או שני חלקיקים שמתנגשים) נשארים מחוברים, ללא
