עשרת ימי נסירה: מסע מיסטי של הפרדה ואיחוד
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
…מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ—מבשרי אחזה אלוק (איוב יט:כו) מבוא – “בצלמו” תיאור האנושות הראשוני בתורה הוא עמוק ומסתורי: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא
קנאות ורחמים: מקבילות בין פנחס למלחמה בעזה הסיפור המקראי של פינחס (Heb. Pinḥas or Pinchas) מציג תרחיש מוסרי מורכב שבו מעשה אלימות מקבל אישור אלוהי

פרשת צו מתארת טקס שביצע משה בחנוכת אהרן ככהן הגדול (כהן גדול) ובניו ככוהנים (כוהנים): וַיַּקְרֵב אֶת-הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ
ארבעים ותשעה הימים שבין פסח לשבועות נקראים ימי ספירה או ימי ספירת העומר—ספירת העומר—כאשר יהודים סופרים כל יום כיום הראשון לעומר, היום השני לעומר, וכן
זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו

יום כיפור פירושו “יום הכיפורים“. יש הרואים בו יום מפחיד מלא חרטות על העבר וחרדה לעתיד. עם זאת, הפילוסופיה החסידית רואה ביום כיפור את יום
אנחנו מכירים היטב את המרחב – אנחנו נעים בחופשיות במרחב קדימה ואחורה; אנחנו כובשים מרחב ביבשה ומעבר לה; אנחנו משיבים קרקע מהים; אנחנו הופכים מדבריות

ותאמר רבקה אל יעקב בנה לאמר: “הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר: הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה’

“כי נפש הבשר בדם היא.” (ויקרא י”ז:י”א) המילה המתורגמת כאן כ”נפש” במקור העברי היא נפש. התורה נראית כאומרת לנו שנפשו של כל יצור חי נמצאת

יש מצווה מקראית לספור את הימים שבין הפסח לשבועות, “חג השבועות” (הידוע גם בשם עצרת). אנו מתחילים לספור ביום השני של הפסח (היום הראשון של

“וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח.” (ויקרא ב:יג) התורה מצווה שכל הקרבנות לה’ חייבים להיות
כפי שדנו בפוסט הקודם “סינגולריות וגן עדן“, גן עדן מציע מטאפורה יפה לקוסמולוגיה המודרנית שבה עדן הוא הסינגולריות הראשונית שקדמה לביג בנג, הנהר הזורם מעדן

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים. (בראשית ב:ד) הפרק השני של בראשית מכיל חזרות רבות, המפורסמת שבהן היא העיבוד השני

כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. (בראשית לב:ז) בבלוג זה, אנו מתמקדים בעיקר בהקבלות מבניות בין התורה לפיזיקה,

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ‘צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי-אַתֶּם בָּאִים אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן–זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ.’ (במדבר ל״ד:א-ב) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ

וידבר ה׳ אל־משה לאמר: דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת [ציצית] על כנפי בגדיהם לדורותם

הרהורים על מעשה מרכבה – א’ אנו עוסקים במדע על ידי חקר הטבע. אנו לומדים פיזיקה במעבדה, מתבוננים בחלל או עובדים על מודלים מתמטיים עם
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויקרא כג:מ) לאחר השלמת יצירת המופת שלו, תורת היחסות הכללית ב-1916,
האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה
היום, יו”ד שבט, הוא יום היארצייט (יום השנה לפטירה) של האדמו”ר השישי מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, הידוע גם כרבי הריי”צ, או האדמו”ר הקודם. ביום
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל.” (דברים לא:יט) ארבעת הכוחות היסודיים הידועים הם: כוח הכבידה, כוח אלקטרומגנטי, כוח חזק (גרעיני), והכוח
בפרשת אמור (ויקרא כא:א-כד:כג), אנו מצווים להימנע ממלאכה בכל יום שביעי בשבת. פרשת השבוע הבאה, בהר, ממשיכה נושא זה ומורה לנו להימנע מעבודה חקלאית בכל

בפרשת שלח (במדבר י״ג:א-ט״ו:מ״א), משה מורה למרגליו לתור את ארץ כנען ולהביא דו״ח. הוא אומר להם: … מה היא הארץ השמנה היא אם רזה, היש
כאשר אלוהים ברא את בני האדם הראשונים, אדם וחוה (חוה), הוא ברא אותם כאחד. ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו; זכר ונקבה
בפרשת ויחי, יעקב מכנס את ילדיו כדי לגלות להם את “קץ הימים“. רש”י מסביר שכוונתו של יעקב הייתה לגלות את מועד בואו של משיח. יעקב

גדלתי ברוסיה וחונכתי על השיטה המטרית המבוססת על חשבון עשרוני. כשהיגרנו לארה”ב, נאלצתי ללמוד שיטת מדידה חדשה עבורי (אך למעשה, עתיקה מאוד) – השיטה האימפריאלית.
חג הפסח נקרא זמן חירותנו. כפי שדנו פעמים רבות בבלוג זה (ראו פירוש חלומות; זה הזמן, טיפש! תפוס את היום; מזוזה וזמן; חידה — התשובה;
אתם אוהבים חידות? הנה חידה – מה מייצגות שתי הצורות האלה בהקשר של ספר שמות? אין לכם מושג? אולי רוצים רמז? עדיין אין לכם מושג?
בא: שמות י:א – יד:טז ערב שבת פרשת בא (ערב השבת של השבוע בו אנו קוראים את פרשת בא) 2014 היה יום המזל שלי –
סיפור התאומות השזורות ממשיך בפרשת ויצא (בראשית כח:י-לב:ג). מבחינה מבנית, הוא דומה מאוד לסיפור בפרשה הקודמת, תולדות (ראה “תאומים שזורים“). בפרשה זו, אנו קוראים שוב
בראש השנה הזה חלמתי את החלום המוזר ביותר. חלמתי שאני נותן הרצאה בקוסמולוגיה באוניברסיטה כשלפתע הבנתי שזה ראש השנה. נכנסתי לפאניקה… מה אני עושה באוניברסיטה