מאמר זה חוקר הקבלה חדשנית בין עקרונות מכניקת הקוונטים לבין סיפור הבריאה המקראי באמצעות ניתוח אטימולוגי של המונחים העבריים “ערב” ו”בוקר”. המחקר מגלה כי מונחים

את תולדות הבריאה ניתן לבטא בשלוש מילים (לא ממש מילים אלא מילות חיבור): “ו”, “או”, ו”ו/או”, בעוד שאת תולדות הפיזיקה ניתן לבטא בשתיים מהן: “או”