ויאמר ה’ אל אברם, אחרי הפרד לוט מעמו… “ושמתי את זרעך כעפר הארץ.” (בראשית יג:יד–טז) מדוע רק אחרי? רש”י ברור: כל עוד הרשע היה עם

וזאת הברכה ומנהג הושענא רבה של חבטת ערבות בקרקע תקציר קטורת (קטורת) פירושה “קשירה”, שאנו מפרשים כשזירה; האר”י מלמד שהיא שוזרת את הוי”ה (רחמים) עם

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כה:א)   כפי שדנתי במאמר הקודם, “יום כיפור – התרת השזור“, אדם וחוה היו שזורים זה בזה. הם

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א)   פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות

זה יתנו, כל העובר על הפקודים: מחצית השקל בשקל הקודש. עשרים גרה השקל; מחצית השקל יהיה תרומה לה’ שמות 30:13 בפרשת השבוע, כי תשא (שמות

וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים

על פי הרב סעדיה גאון, שתי פרשיות התורה הללו – נצבים ווילך – הן למעשה פרשה אחת, שלעיתים מתחלקת לשתיים. בשפת מכניקת הקוונטים, שתי הפרשיות

הברכות והתוכחות של בחוקותי (ויקרא כו:ג-כז:לד) נתפסות כתוצאה של שזירה וניתוק מה’ בהתאמה.

במכניקת הקוונטים, מצבה של מערכת פיזיקלית מתואר על ידי מה שמכונה פונקציית הגל (או “פונקציית הגל”). כל הניסיונות של שרדינגר, שהציג לראשונה את פונקציית הגל,

היום הוא ראש חודש אדר ב’ – הירח החדש ותחילת החודש השני של אדר. אם היינו צריכים לבחור חודש לציון פיזיקת הקוונטים, לא היה חודש

שזירה קוונטית נחשבת לתופעה המבלבלת והמהותית ביותר במכניקת הקוונטים. מהי שזירה, בקליפת אגוז? שני חלקיקים שנולדו מתגובה אחת (או שני חלקיקים שמתנגשים) נשארים מחוברים, ללא

וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ויקרא טז:ז-ח) בפרשת התורה