מבוא במאמר זה, אני מתכוון לעורר הקבלה בין הסינגולריות במרחב-זמן, כמו הנקודה המשוערת של מקור היקום בקוסמולוגיית המפץ הגדול, מחד גיסא, לבין בית המקדש בירושלים

והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו

בְּרֵאשִׁית בָּרָא בראשית א:א התורה מתחילה בשתי מילים—בראשית ברא—”בראשית ברא א-לוהים…” (או, כפי שרש”י מתרגם, “בראשית הבריאה על ידי א-לוהים…”) בראשית בעברית פירושו “בהתחלה,” ו-ברא