בית המקדש כסינגולריות במרחב-זמן
מבוא במאמר זה, אני מתכוון לעורר הקבלה בין הסינגולריות במרחב-זמן, כמו הנקודה המשוערת של מקור היקום בקוסמולוגיית המפץ הגדול, מחד גיסא, לבין בית המקדש בירושלים
מבוא במאמר זה, אני מתכוון לעורר הקבלה בין הסינגולריות במרחב-זמן, כמו הנקודה המשוערת של מקור היקום בקוסמולוגיית המפץ הגדול, מחד גיסא, לבין בית המקדש בירושלים
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו

מבוא “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” (בראשית א:א) “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ,” אומרת התורה. אולם, מה היה לפני “הראשית”? זה

ויאמר ה’ אלוקים: “לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו.” (בראשית ב:יח) סוף פסוק זה מעורר תמיהה. מדוע האישה המיועדת להיות עזר
כפי שדנו בפוסט הקודם “סינגולריות וגן עדן“, גן עדן מציע מטאפורה יפה לקוסמולוגיה המודרנית שבה עדן הוא הסינגולריות הראשונית שקדמה לביג בנג, הנהר הזורם מעדן

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים. (בראשית ב:ד) הפרק השני של בראשית מכיל חזרות רבות, המפורסמת שבהן היא העיבוד השני

במדיטציה קבלית על הדלקת חנוכיית חנוכה, האר”י מקשר את נרות החנוכיה עם נהר עליון (ראה נר על הנהר). תלמידו הראשי של האר”י, רבי חיים ויטאל,

בְּרֵאשִׁית בָּרָא בראשית א:א התורה מתחילה בשתי מילים—בראשית ברא—”בראשית ברא א-לוהים…” (או, כפי שרש”י מתרגם, “בראשית הבריאה על ידי א-לוהים…”) בראשית בעברית פירושו “בהתחלה,” ו-ברא

ישנה מחלוקת בתלמוד לגבי מועד בריאת העולם. לפי רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, החודש השביעי בלוח העברי בו אנו חוגגים את ראש השנה. לפי
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ… בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… תרגום אלטרנטיבי: בשתי התחלות ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… בראשית