שופר ותורת המיתרים: פריסת הממדים המקופלים
א. מבוא בכל שנה בראש השנה, הקריאה הגולמית והבלתי מנוסחת של השופר חודרת את הדממה. עבור הקבלה, קריאה זו אינה רק צליל טקסי; היא פעולה
א. מבוא בכל שנה בראש השנה, הקריאה הגולמית והבלתי מנוסחת של השופר חודרת את הדממה. עבור הקבלה, קריאה זו אינה רק צליל טקסי; היא פעולה
…מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ—מבשרי אחזה אלוק (איוב יט:כו) מבוא – “בצלמו” תיאור האנושות הראשוני בתורה הוא עמוק ומסתורי: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר פרשת שמיני מתארת את היום השמיני המכריע של חנוכת המשכן, הרגע שבו האש האלוהית יורדת סוף סוף. פרשנים קלאסיים רואים בניגוד

מחזה היקום נעשה כה גדול יותר, כה יפה יותר, ראוי יותר ליוצרו, כאשר יודעים שמספר קטן של חוקים, שנקבעו בחוכמה רבה, מספיקים לכל התנועות. פייר
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.
זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו

יום כיפור פירושו “יום הכיפורים“. יש הרואים בו יום מפחיד מלא חרטות על העבר וחרדה לעתיד. עם זאת, הפילוסופיה החסידית רואה ביום כיפור את יום
וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ; וּדְמוּת אֶחָד, לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.

יש מצווה מקראית לספור את הימים שבין הפסח לשבועות, “חג השבועות” (הידוע גם בשם עצרת). אנו מתחילים לספור ביום השני של הפסח (היום הראשון של
פרשת ויקהל עוסקת בבניית המשכן. בקבלה, המשכן נתפס כמיקרוקוסמוס המייצג מודל מיניאטורי של היקום כולו – הן הפיזי והן הרוחני. המשכן הורכב בעיקר משתי קטגוריות

בערב שבת קיבלנו דואר ממשלתי שהכיל מסמכים שנדרשנו למלא ולשלוח חזרה ללשכת המפקד. הקשר בין המפקד והמגפה לא נעלם ממני. פרשת התורה שקראנו בשבת שעברה,
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. (בראשית א:א) הפסוק הראשון בתורה הוא המפתח להבנת יסודות הבריאה. מבחינת הפיזיקה, ישנן שלוש מילים מפתח בפסוק

כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
הגיגים על מעשה מרכבה – חלק ד’ זהו החלק הרביעי והאחרון בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה. לקבלת מידע רקע, ראו את הפוסטים הקודמים,

הרהורים על מעשה מרכבה – א’ אנו עוסקים במדע על ידי חקר הטבע. אנו לומדים פיזיקה במעבדה, מתבוננים בחלל או עובדים על מודלים מתמטיים עם
התיאוריה המיוחדת של היחסות, שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905, הייתה פורצת דרך. היא פתחה את עידן הפיזיקה החדשה שכונתה על ידי חלק מהאנשים

וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ: לֻחֹת, כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם–מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. וְהַלֻּחֹת–מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא–חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת… וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר
בפרשת אמור (ויקרא כא:א-כד:כג), אנו מצווים להימנע ממלאכה בכל יום שביעי בשבת. פרשת השבוע הבאה, בהר, ממשיכה נושא זה ומורה לנו להימנע מעבודה חקלאית בכל
פרשת השבוע שעברה, אמור, מדברת על איסור העבודה בשבת. למעשה, התלמוד מונה בדיוק 39 קטגוריות של עבודה האסורות בשבת. אבל למה 39? רבי שמעון בן
בפרשת ויחי, יעקב מכנס את ילדיו כדי לגלות להם את “קץ הימים“. רש”י מסביר שכוונתו של יעקב הייתה לגלות את מועד בואו של משיח. יעקב

אלה מסעי בני ישראל… (במדבר לג:א) כאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את היהודים ממצרים, הוציאם ברזא של שם בן ארבעים ושתיים אותיות, כמו שברא שמים
חג הפסח נקרא זמן חירותנו. כפי שדנו פעמים רבות בבלוג זה (ראו פירוש חלומות; זה הזמן, טיפש! תפוס את היום; מזוזה וזמן; חידה — התשובה;