תיבת נח – שלוש שכבות של מציאות
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות

מיתרים רוטטים, נשמות רועדות, מלאכים רצים ושבים, הקב״ה נוגע ואינו נוגע – קצבי היקום… שום דבר אינו נשאר במקומו… הכל בתנועה מתמדת. זרימת הזמן הבלתי
היום, יו”ד שבט, הוא יום היארצייט (יום השנה לפטירה) של האדמו”ר השישי מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, הידוע גם כרבי הריי”צ, או האדמו”ר הקודם. ביום

מוקדש לזכרו של פרופסור יעקב דוד בקנשטיין התורה נפתחת במילה “בראשית” – בהתחלה – שהאות הראשונה שלה, ב’, כתובה בגדול כדי לציין שהיא מכילה משמעות