התאמת תדר על ידי הפרה האדומה
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל־כֶּלִי Numbers 19:17 במאמרי “פרדוקס הפרה האדומה“, הצעתי מנגנון שבו אפר הפרה האדומה מסיר את טומאת המת,
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל־כֶּלִי Numbers 19:17 במאמרי “פרדוקס הפרה האדומה“, הצעתי מנגנון שבו אפר הפרה האדומה מסיר את טומאת המת,
מבוא היום, בתשעה באב – היום התשיעי בחודש אב, השנה מצוין ביום העשירי באב מכיוון שהתשיעי חל בשבת, כאשר אבלות אסורה – אנו מתאבלים על
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) כפי שהוזכר בפוסט הקודם, “תיבת נח – מודל

חודש תשרי מלא בחגים, וכולם חולקים נושא משותף — איחוד הזמן — עבר, הווה ועתיד. הכל מתחיל בראש השנה. המתורגם באופן מסורתי כשנה החדשה, פירושו

אתמול היה היום התשיעי לחודש אב או, בעברית, תשעה באב. בדרך כלל, תשעה באב מצוין באבל ובצום. אתמול, לעומת זאת, אכלנו סעודות חגיגיות, שתינו יין
בהמשך לנושא הפוסט הקודם שלי, משכן – מטפורה למציאות קוונטית, האנלוגיה בין המשכן (“משכן“) ובין המציאות הקוונטית הולכת עמוק יותר. העולם הקוונטי מתואר כיום בצורה
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים
כפי שכתבתי במאמרי, מנורת שרדינגר: דולקת ולא דולקת, הרבי מלובביץ’, הרב מנחם מנדל שניאורסון, מסביר את נס חנוכה כפרדוקס של המנורה (חנוכייה) שדולקת ולא דולקת,

נס חנוכה סובב סביב כמות שמן זית שהספיקה ליום אחד ודלקה שמונה ימים בעת חנוכת בית המקדש בירושלים, לאחר שהמכבים שחררו את ישראל מהכיבוש של
כאשר אלוהים ברא את בני האדם הראשונים, אדם וחוה (חוה), הוא ברא אותם כאחד. ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו; זכר ונקבה

אלה מסעי בני ישראל… (במדבר לג:א) כאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את היהודים ממצרים, הוציאם ברזא של שם בן ארבעים ושתיים אותיות, כמו שברא שמים

במכניקת הקוונטים, מצבה של מערכת פיזיקלית מתואר על ידי מה שמכונה פונקציית הגל (או “פונקציית הגל”). כל הניסיונות של שרדינגר, שהציג לראשונה את פונקציית הגל,
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה:ח) בפיזיקה המודרנית, ישנן שתי פרדיגמות המבוטאות בדרך כלל כמקומיות ואי-מקומיות. הפיזיקה התיאורטית נולדה כאשר אייזק ניוטון פרסם את

יש אנשים שעלולים להיות מוטעים על ידי אקראיות, אך כאשר אנו מבינים שאקראיות פותחת את הדלת לאלוהי, אנו ניצולים על ידי אקראיות. מסיבה זו, שני
המילים העבריות טהרה וטומאה, שהן נושאי פרשת חוקת (במדבר י״ט:א׳-כ״ב:א׳), מתורגמות בדרך כלל כטהרה וטומאה טקסית בהתאמה. כמובן, אין לזה שום קשר לטהרה או טומאה