במאמרי “סודות האתון המדברת“, דנתי בתופעת בין השמשות (דמדומים או שקיעה), שאינה יום, ואינה לילה, ואינה שניהם, ואינה אף אחד מהם, אלא מצב נפרד בעל

וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ (שמות טז:לא). וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן (במדבר יא:ח). התיאור המקראי של המן מציג