פרשת השבוע הנוכחית בשלח מספרת על קריעת ים סוף. כפי שדנתי במאמרי, “קריסה והתגלות“, קריעת הים היא מטאפורה לקריסת פונקציית הגל במכניקת הקוונטים. האדמו”ר הזקן,
מבול נח היה אירוע קטסטרופלי ללא מקבילות בהיסטוריה המתועדת. כל האנושות (יחד עם הצומח והחי)—למעט נח ומשפחתו (והחיות שלקח עמו אל התיבה)—נמחקה מפני האדמה. יש
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א) פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות
מסופר שביום שרבי יהודה הנשיא נפטר, גזרו החכמים תענית, וביקשו רחמים כדי שלא ימות. ואמרו: כל מי שיאמר שרבי יהודה הנשיא מת, יידקר בחרב. (תלמוד,
והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה’ א-לוהים. (בראשית ג:א) כאשר הניח א-לוהים את אדם בגן עדן, הוא הוציא צו: ויצו ה’
כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
כמו תמיד במדע, כל שאלה שנענית מולידה שאלות חדשות. כעת, כשאנו מבינים שעץ החיים ועץ הדעת הם מטפורות עבור, בהתאמה, פונקציית הגל והתמוטטות פונקציית הגל
הגיגים על מעשה מרכבה – חלק ד’ זהו החלק הרביעי והאחרון בסדרת הפוסטים הקשורים לנבואת יחזקאל, מעשה מרכבה. לקבלת מידע רקע, ראו את הפוסטים הקודמים,
(סיכום עממי של המאמר ‘לקראת פרשנות עתידנית של מכניקת הקוונטים’ מאת אלכסנדר פולטורק המוכן כעת לפרסום) מכניקת הקוונטים (QM) היא אחת התיאוריות המוצלחות ביותר בפיזיקה
וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט–הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לַה’. (ויקרא כז:לב) בשבת זו, נקראתי לתורה לעלייה האחרונה של ספר ויקרא. פרשה זו עוסקת במעשר בהמה,
Amicus est Socrates, magister meus, sed magis est amica veritas. “סוקרטס הוא ידידי, אך ידיד גדול יותר היא האמת” – אפלטון, בערך 428-348 לפנה”ס. Amicus
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. (בראשית א:לא) הנרטיב המקראי של הבריאה מסתיים בפסוק הנ”ל.
פרשת התורה, ראה, מדברת על שנת השמיטה—בעברית, שמיטה—השנה השביעית. כאשר מגיעה שנת השמיטה, כל ההלוואות נמחלות, והעבדים היהודים משתחררים. זה קשה להבנה. מדוע שמלווה ימחל
ישנה מחלוקת בתלמוד לגבי מועד בריאת העולם. לפי רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, החודש השביעי בלוח העברי בו אנו חוגגים את ראש השנה. לפי
מה בא קודם, החתול של שרדינגר או התאנה של רבי עקיבא? אתם תהיו השופטים. היום אנו מציגים פוסט אורח מאת הרב ד”ר דוד כגן. תאנה
וַיִּפְתַּח ה’ אֶת פִּי הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: “מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?” וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן: “כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי,
במכניקת הקוונטים, מצבה של מערכת פיזיקלית מתואר על ידי מה שמכונה פונקציית הגל (או “פונקציית הגל”). כל הניסיונות של שרדינגר, שהציג לראשונה את פונקציית הגל,
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. ויקרא י”ט:ב פרשת התורה הזו מתחילה באמירה מדהימה: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי
וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ויקרא טז:ז-ח) בפרשת התורה
בפרשת התורה תזריע (ויקרא י״ג), חתול שרדינגר[1] נהיה מצורע. ובכן, זו לא באמת צרעת, זו מחלה על-טבעית מסתורית הנקראת צרעת, המתורגמת כיום כפסוריאזיס. וזה לא
