פרשת השבוע הנוכחית בשלח מספרת על קריעת ים סוף. כפי שדנתי במאמרי, “קריסה והתגלות“, קריעת הים היא מטאפורה לקריסת פונקציית הגל במכניקת הקוונטים. האדמו”ר הזקן,
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. (בראשית א:א) הפסוק הראשון בתורה הוא המפתח להבנת יסודות הבריאה. מבחינת הפיזיקה, ישנן שלוש מילים מפתח בפסוק
כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
הרהורים על מעשה מרכבה – א’ אנו עוסקים במדע על ידי חקר הטבע. אנו לומדים פיזיקה במעבדה, מתבוננים בחלל או עובדים על מודלים מתמטיים עם
ספר יצירה מדבר על שלושה ממדים: עולם, שנה, ונפש (ספר יצירה, ו:ד). עולם פירושו “עולם” ומסמל את המרחב. שנה פירושה “שנה” ומסמלת את ממד הזמן.
בליל הסדר אנו שותים ארבעה כוסות יין ואוכלים שלוש מצות. מדוע ארבעה כוסות ולא שלושה? מדוע שלוש מצות ולא ארבע? אותו יחס מספרי קיים בין
המילים העבריות טהרה וטומאה, שהן נושאי פרשת חוקת (במדבר י״ט:א׳-כ״ב:א׳), מתורגמות בדרך כלל כטהרה וטומאה טקסית בהתאמה. כמובן, אין לזה שום קשר לטהרה או טומאה
הוצג בכנס הבינלאומי לתורה ומדע ב אוניברסיטת מיאמי הבינלאומית ב־18 בדצמבר 2005 אלכסנדר פולטורק מבוא. זהו השלישי בסדרת מאמרים שבהם אני מנסה לשרטט גישות
