עשרת ימי נסירה: מסע מיסטי של הפרדה ואיחוד
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
מאת אלכסנדר פולטורק לע”נ אבי מורי, אברהם שמשון ע”ה בן ראובן בין שמחת ראש השנה לרצינות יום הכיפורים נמצאים עשרה ימים מעצבים שמחזיקים בכוח לעצב
…מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ—מבשרי אחזה אלוק (איוב יט:כו) מבוא – “בצלמו” תיאור האנושות הראשוני בתורה הוא עמוק ומסתורי: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא
מאת אלכסנדר פולטורק תקציר פרשת שמיני מתארת את היום השמיני המכריע של חנוכת המשכן, הרגע שבו האש האלוהית יורדת סוף סוף. פרשנים קלאסיים רואים בניגוד
מבוא במאמר זה, אני מתכוון לעורר הקבלה בין הסינגולריות במרחב-זמן, כמו הנקודה המשוערת של מקור היקום בקוסמולוגיית המפץ הגדול, מחד גיסא, לבין בית המקדש בירושלים
קנאות ורחמים: מקבילות בין פנחס למלחמה בעזה הסיפור המקראי של פינחס (Heb. Pinḥas or Pinchas) מציג תרחיש מוסרי מורכב שבו מעשה אלימות מקבל אישור אלוהי

מחזה היקום נעשה כה גדול יותר, כה יפה יותר, ראוי יותר ליוצרו, כאשר יודעים שמספר קטן של חוקים, שנקבעו בחוכמה רבה, מספיקים לכל התנועות. פייר
ארבעים ותשעה הימים שבין פסח לשבועות נקראים ימי ספירה או ימי ספירת העומר—ספירת העומר—כאשר יהודים סופרים כל יום כיום הראשון לעומר, היום השני לעומר, וכן
זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים על טבע הנשמה. שלושת החלקים הראשונים ניתן למצוא כאן: מהי נשמה? חלק א. הרוחני מול החומרי מהי נשמה? ב׳. אנטומיה
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת
והארץ היתה תוהו ובוהו. בראשית א:ב יש לנו בעיה גדולה בקוסמולוגיה: בעיית התנאים ההתחלתיים של היקום בזמן המפץ הגדול.[1] לפני שנוכל להסביר בעיה זו, עלינו

יום כיפור פירושו “יום הכיפורים“. יש הרואים בו יום מפחיד מלא חרטות על העבר וחרדה לעתיד. עם זאת, הפילוסופיה החסידית רואה ביום כיפור את יום
אנחנו מכירים היטב את המרחב – אנחנו נעים בחופשיות במרחב קדימה ואחורה; אנחנו כובשים מרחב ביבשה ומעבר לה; אנחנו משיבים קרקע מהים; אנחנו הופכים מדבריות

וללבן שתי בנות: שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל. (בראשית כט:טז) רבי ישעיהו הורוביץ (השל”ה הקדוש)[1] אומר באופן מפורסם שהתורה מדברת על העולמות העליונים ורומזת

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט… וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו… (בראשית י״ב:ד-ה) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ

“כי נפש הבשר בדם היא.” (ויקרא י”ז:י”א) המילה המתורגמת כאן כ”נפש” במקור העברי היא נפש. התורה נראית כאומרת לנו שנפשו של כל יצור חי נמצאת

יש מצווה מקראית לספור את הימים שבין הפסח לשבועות, “חג השבועות” (הידוע גם בשם עצרת). אנו מתחילים לספור ביום השני של הפסח (היום הראשון של
פרשת ויקהל עוסקת בבניית המשכן. בקבלה, המשכן נתפס כמיקרוקוסמוס המייצג מודל מיניאטורי של היקום כולו – הן הפיזי והן הרוחני. המשכן הורכב בעיקר משתי קטגוריות
כפי שדנו בפוסט הקודם “סינגולריות וגן עדן“, גן עדן מציע מטאפורה יפה לקוסמולוגיה המודרנית שבה עדן הוא הסינגולריות הראשונית שקדמה לביג בנג, הנהר הזורם מעדן

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים. (בראשית ב:ד) הפרק השני של בראשית מכיל חזרות רבות, המפורסמת שבהן היא העיבוד השני

כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ‘צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי-אַתֶּם בָּאִים אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן–זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ.’ (במדבר ל״ד:א-ב) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ

הרהורים על מעשה מרכבה – א’ אנו עוסקים במדע על ידי חקר הטבע. אנו לומדים פיזיקה במעבדה, מתבוננים בחלל או עובדים על מודלים מתמטיים עם
התיאוריה המיוחדת של היחסות, שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905, הייתה פורצת דרך. היא פתחה את עידן הפיזיקה החדשה שכונתה על ידי חלק מהאנשים
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויקרא כג:מ) לאחר השלמת יצירת המופת שלו, תורת היחסות הכללית ב-1916,
האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה

וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ: לֻחֹת, כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם–מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. וְהַלֻּחֹת–מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא–חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת… וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר
“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל.” (דברים לא:יט) ארבעת הכוחות היסודיים הידועים הם: כוח הכבידה, כוח אלקטרומגנטי, כוח חזק (גרעיני), והכוח
בפרשת אמור (ויקרא כא:א-כד:כג), אנו מצווים להימנע ממלאכה בכל יום שביעי בשבת. פרשת השבוע הבאה, בהר, ממשיכה נושא זה ומורה לנו להימנע מעבודה חקלאית בכל
פרשת השבוע שעברה, אמור, מדברת על איסור העבודה בשבת. למעשה, התלמוד מונה בדיוק 39 קטגוריות של עבודה האסורות בשבת. אבל למה 39? רבי שמעון בן
בפרשת ויחי, יעקב מכנס את ילדיו כדי לגלות להם את “קץ הימים“. רש”י מסביר שכוונתו של יעקב הייתה לגלות את מועד בואו של משיח. יעקב

גדלתי ברוסיה וחונכתי על השיטה המטרית המבוססת על חשבון עשרוני. כשהיגרנו לארה”ב, נאלצתי ללמוד שיטת מדידה חדשה עבורי (אך למעשה, עתיקה מאוד) – השיטה האימפריאלית.

אלה מסעי בני ישראל… (במדבר לג:א) כאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את היהודים ממצרים, הוציאם ברזא של שם בן ארבעים ושתיים אותיות, כמו שברא שמים
חג הפסח נקרא זמן חירותנו. כפי שדנו פעמים רבות בבלוג זה (ראו פירוש חלומות; זה הזמן, טיפש! תפוס את היום; מזוזה וזמן; חידה — התשובה;

קריאת התורה, לעתים, עלולה לתת רושם מוטעה של קריאת סיפור, אם כי הסיפור הגדול ביותר שנכתב אי פעם. דרמה אלוהית זו כוללת דמויות צבעוניות, עלילות
בראש השנה הזה חלמתי את החלום המוזר ביותר. חלמתי שאני נותן הרצאה בקוסמולוגיה באוניברסיטה כשלפתע הבנתי שזה ראש השנה. נכנסתי לפאניקה… מה אני עושה באוניברסיטה