העמימות האונטולוגית של שליחים: ממלאכים לבינה מלאכותית
פוסט זה ממשיך את הדיון שהתחלנו ב-בראשית: היקום הבינארי א׳ והמשכנו ב-היקום הבינארי ב׳: מלאכים כמיקרו-מעבדים וב-היקום הבינארי ג׳: שני מחנות של מלאכים. מבוא תחילת
פוסט זה ממשיך את הדיון שהתחלנו ב-בראשית: היקום הבינארי א׳ והמשכנו ב-היקום הבינארי ב׳: מלאכים כמיקרו-מעבדים וב-היקום הבינארי ג׳: שני מחנות של מלאכים. מבוא תחילת
פוסט זה ממשיך את הדיון שהתחלנו ב”בראשית: היקום הבינארי I” והמשכנו ב”היקום הבינארי II: מלאכים כמיקרו-מעבדים“. בסוף פרשת ויצא, יעקב פוגש שני מחנות מלאכים: ויעקב
ויעבר את-המנחה על-פניו; והוא לן בלילה ההוא במחנה. ויקם בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו; ויעבר את מעבר יבק. ויקחם ויעבירם
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה… תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. (בראשית ו:טז) הזכרנו בפוסטים הקודמים שתיבת נח הייתה מיקרוקוסמוס.[1] כפי שדנו בפוסט הקודם, “תיבת נח – שלוש שכבות

מיתרים רוטטים, נשמות רועדות, מלאכים רצים ושבים, הקב״ה נוגע ואינו נוגע – קצבי היקום… שום דבר אינו נשאר במקומו… הכל בתנועה מתמדת. זרימת הזמן הבלתי