מהי נשמה? ג׳. הנשמות הרבות של האדם
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת

מבוא “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” (בראשית א:א) “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ,” אומרת התורה. אולם, מה היה לפני “הראשית”? זה

בערב שבת קיבלנו דואר ממשלתי שהכיל מסמכים שנדרשנו למלא ולשלוח חזרה ללשכת המפקד. הקשר בין המפקד והמגפה לא נעלם ממני. פרשת התורה שקראנו בשבת שעברה,

ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. (בראשית ב:ט) ויצו יהוה אלהים על

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ‘צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי-אַתֶּם בָּאִים אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן–זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ.’ (במדבר ל״ד:א-ב) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ

ה-14 במרץ נחגג על ידי חובבי מדע בכל העולם כיום הפאי. כאשר כותבים בספרות, 3/14 מייצג את שלוש הספרות הראשונות של המספר המיוצג באופן מסורתי
בשנת שש מאות שנה לחיי נח, בחודש השני, בשבעה עשר יום לחודש… נבקעו כל מעיינות תהום רבה, וארובות השמים נפתחו. (בראשית ז:יא) בחישוב זמן שחר

בפוסט האחרון, תשרי—עבר, הווה ועתיד, דנו כיצד כל חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה – מחוברים באותו חוט של זמן, וליתר
האזינו השמים ואדברה! ותשמע הארץ אמרי פי! (דברים ל”ב:א) בפרשת האזינו זו, משה פונה לשמים ולארץ כעדים. אולם, כמה פסוקים מאוחר יותר, הוא מפציר בעם
האדמו”ר הקודם מליובאוויטש, הריי”צ (המכונה גם הרבי הפרידיקר) סיפר את הסיפור על אביו, הרבי הרש”ב. פעם אחת אחיו של הרבי הרש”ב, רבי מנחם מנדל (המכונה

כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל-הַבֵּיצִים לֹא-תִקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים; שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ לְמַעַן

פרשת ראה מתחילה בפסוק: ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. (דברים י״א:כ״ו) המילה הראשונה בפסוק זה, ראה, משמעותה המילולית בעברית היא “ראה”. אז, באופן

התלמוד (מסכת שבת) דן בשתי דעות לגבי האופן שבו עלינו להדליק את חנוכיית חנוכה. לפי הלל, אנו מדליקים נר אחד בלילה הראשון, שני נרות בלילה
מה בא קודם, החתול של שרדינגר או התאנה של רבי עקיבא? אתם תהיו השופטים. היום אנו מציגים פוסט אורח מאת הרב ד”ר דוד כגן. תאנה
פוסט זה הוא המשך לפוסט הקודם, סוף הימים א’. בפרשת שמות, אנו קוראים על המפגש בין משה לבין הקב”ה בסנה הבוער. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ אֵלָיו
בפרשת ויחי, יעקב מכנס את ילדיו כדי לגלות להם את “קץ הימים“. רש”י מסביר שכוונתו של יעקב הייתה לגלות את מועד בואו של משיח. יעקב
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ… בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… תרגום אלטרנטיבי: בשתי התחלות ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ… בראשית
הוצג בכנס הבינלאומי לתורה ומדע ב אוניברסיטת מיאמי הבינלאומית ב־18 בדצמבר 2005 אלכסנדר פולטורק מבוא. זהו השלישי בסדרת מאמרים שבהם אני מנסה לשרטט גישות