שופר ותורת המיתרים: פריסת הממדים המקופלים
א. מבוא בכל שנה בראש השנה, הקריאה הגולמית והבלתי מנוסחת של השופר חודרת את הדממה. עבור הקבלה, קריאה זו אינה רק צליל טקסי; היא פעולה
א. מבוא בכל שנה בראש השנה, הקריאה הגולמית והבלתי מנוסחת של השופר חודרת את הדממה. עבור הקבלה, קריאה זו אינה רק צליל טקסי; היא פעולה
מאת אלכסנדר פולטורק עץ החיים ועץ הדעת כמטפורות לפונקציית הגל ולמדידה סיכום מאמר זה מציע פרשנות חדשנית לסיפור הגן עדן באמצעות המסגרת הרעיונית של מכניקת
תיאורים מקראיים זהים מבחינה מבנית של בריאה, הרס ושחזור נתפסים כביטוי של הטריאדה הדיאלקטית תזה-אנטיתזה-סינתזה.
…[מ]י שמנסה לרפא את הנפש, ומבקש לשפר את התכונות המוסריות, חייב להכיר את הנפש בשלמותה ובחלקיה… הרמב”ם[1] הרמב”ם פותח את הקדמתו לפירוש המשנה על מסכת
בסיפור המקראי של בריאת אדם, התורה אומרת: וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. בראשית ב:ז המילה המתורגמת

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ…[1] (בראשית א:א) פרשנים מסורתיים של התנ”ך נתנו למילים הראשונות של התורה תרגומים שונים ופירשו אותן במשמעויות רבות
מסופר שביום שרבי יהודה הנשיא נפטר, גזרו החכמים תענית, וביקשו רחמים כדי שלא ימות. ואמרו: כל מי שיאמר שרבי יהודה הנשיא מת, יידקר בחרב. (תלמוד,

בפרשת התורה הזו, דברים (דברים א-ג), משה נזכר במסעות במדבר סיני כאשר ה’ אמר לו: אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא-אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה.
בא: שמות י:א – יד:טז ערב שבת פרשת בא (ערב השבת של השבוע בו אנו קוראים את פרשת בא) 2014 היה יום המזל שלי –
ישנו חוט רציף של שליטה בזמן השזור לאורך הפרקים האחרונים של ספר בראשית (בראשית) וממשיך לתחילת ספר שמות (שמות). סיפור מאסרו של יוסף מסתיים בפירושו