וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
את תולדות הבריאה ניתן לבטא בשלוש מילים (לא ממש מילים אלא מילות חיבור): “ו”, “או”, ו”ו/או”, בעוד שאת תולדות הפיזיקה ניתן לבטא בשתיים מהן: “או”
טאטוא האינסופים מתחת לשטיח – או רנורמליזציה לאחר שטיפלנו בסתירות פנימיות בחלק הקודם (ראה פיזיקה של צמצום I – הקפיצה הקוונטית ופיזיקה של צמצום II
בפוסט הקודם “פיזיקה של צמצום א’ — הקפיצה הקוונטית“, נתנו סקירה כללית של הדוקטרינה המיסטית של צמצום — אבן הפינה של קבלת האר”י. הגיע הזמן
מבוא “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.” (בראשית א:א) “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ,” אומרת התורה. אולם, מה היה לפני “הראשית”? זה
יש מצווה מקראית לספור את הימים שבין הפסח לשבועות, “חג השבועות” (הידוע גם בשם עצרת). אנו מתחילים לספור ביום השני של הפסח (היום הראשון של
כפי שדנו בפוסט הקודם, עץ הדעת כמטאפורה להטלת מצבים ועקרון אי-הוודאות של הייזנברג, עקרון אי-הוודאות של הייזנברג הוא תוצאה ישירה של דואליות גל-חלקיק. אם כך,
ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים (בראשית כה,יז) אפשר לומר ש״יד האלוקים״ כתבה את המספר הזה [137] – ריצ׳רד פיינמן התעלומה
