במדבר ח:א-יב:טז
בחכמת הקבלה, העם היהודי נתפס כגוף אחד. לגוף זה יש איברים שונים. לדוגמה, רבה נתפס כראשי תיבות, ראש בני ישראל – ראש בני ישראל. תמיד הייתי סקרן לגבי המשמעות של איברים אחרים של הגוף המיסטי הזה – עם ישראל.
בנסיעה מניו יורק ביום שישי שעבר, אשתי, לאה, שהיא ביולוגית/ביופיזיקאית, סיפרה לי על הגילוי החדש באנטומיה של האדם. אפשר היה לחשוב שעד עכשיו אנחנו בוודאי יודעים את האנטומיה של הגוף האנושי שנחקר במשך אלפי שנים. אבל הנה זה – מדענים גילו כלי דם חדשים במוח האנושי. אלה אינם כלי דם רגילים, עם זאת. אלה כלי לימפה.

מערכת הלימפה הוזכרה לראשונה על ידי היפוקרטס במאה ה-5 לפנה”ס. בתלמוד, הטחול, אחד האיברים העיקריים של מערכת הלימפה, נתפס כמקור הצחוק (מסכת ברכות סא ע”ב).
עד כה חשבו שלמוח אין כלי לימפה. הגילוי שאשתי סיפרה לי עליו היה גילוי כלי הלימפה במוח. זהו גילוי עצום וחשוב מאוד שיהיו לו השלכות רחבות ברפואה. כששמעתי את זה, שתי מחשבות חלפו במוחי. יש מה שנקרא מחסום הדם-מוח המגן על המוח על ידי מניעת חומרים כימיים רבים להיכנס למוח מהדם. מלבד תפקידו המגן, מחסום הדם-מוח יוצר גם בעיות. לא קל לטפל בזיהומים של המוח, כמו דלקת מוח או דלקת קרום המוח, מכיוון שרוב האנטיביוטיקות אינן יכולות לחצות את מחסום הדם-מוח. אז תחילה חשבתי שגילוי זה עשוי לפתוח דרך חדשה להעברת תרופות למוח דרך כלי הלימפה בעקיפת מחסום הדם-מוח. המחשבה השנייה הייתה, בהיות שזה היה ערב שבת בהעלותך (ערב שבת שבה קוראים את פרשת התורה בהעלותך) שמדברת על התפקידים הנפרדים של כהנים (כהן) ולויים (לוים), האם נוכל לומר שכהנים מתאימים למערכת הלב וכלי הדם ולויים מתאימים למערכת הלימפה של הגוף המיסטי המייצג את העם היהודי?
כהנים-כהנים היו אחראים באופן בלעדי על הבאת קרבנות (קורבנות) על ידי שחיטת הבהמות ושריפתן על המזבח (מזבח). אולי, הם היו אחראים על “שפיכת הדם” של בעלי חיים לקורבן מכיוון שהם ייצגו את “דם העם היהודי”? אחד התפקידים העיקריים של הדם הוא העברת חמצן לתאים שבהם הוא משמש בתגובה כימית של חמצון – שריפה. מכאן הביטוי “לשרוף קלוריות”—מכיוון שקלוריות נצרכות בתהליך החמצון. כך שריפת קרבנות-קורבנות עשויה להיות מקבילה ל”שריפה”, כלומר, חמצון בגוף האדם—עוד הקבלה בין כהנים ומערכת הדם.
באופן דומה, כהן גדול (הכהן הגדול) היה אחראי באופן בלעדי על הדלקת מנורת המקדש. אור נפלט על ידי שריפת שמן—תגובה כימית אקסותרמית המשתמשת בחמצן. באופן דומה, הגוף שלנו נשמר חם על ידי שריפת קלוריות—עוד תגובה כימית אקסותרמית המשתמשת בחמצן המועבר לתאים על ידי הדם.
העובדה שכהנים – שבט הכהנים – היה לו מנהיג, הכהן הגדול, הכהן הגדול, מתבטאת בעובדה שלמערכת הלב וכלי הדם יש את האיבר העיקרי שלה—הלב. כך, כהן גדול—הכהן הגדול—היה הלב של העם היהודי.
שבט הלוים, לויים, לא היה לו לוי ראשי (נשיא שבט לוי, היה הכהן הגדול שתפקידו היה של כהן-ראש, לא לוי-ראש.) מבחינה אנטומית, זה מתבטא בעובדה שבבני אדם (בניגוד לחלק מהחיות), למערכת הלימפה אין “לב” (כלומר, משאבה שתשאב את הלימפה כפי שהלב שואב את הדם). במקום זאת, הלימפה מוזזת על ידי התכווצות כלי הלימפה ועל ידי התכווצות השרירים (זו הסיבה שכל כך חשוב לזוז, שכן בגוף בישיבה, הלימפה לא מוזזת ביעילות כפי שהיא צריכה!)
מערכת הדורן שלנו מעבדת כעשרים ליטר דם ליום. בערך שבעה עשר ליטר פלזמה נספגים חזרה ישירות לכלי הדם. השלושה ליטרים הנותרים נשארים בנוזל הבין-תאי – נוזל המקיף תאים. אחד התפקידים העיקריים של מערכת הלימפה הוא לספוג מחדש את שלושת הליטרים הנוספים הללו של נוזל לתוך הדם. בדיוק כפי שמערכת הלימפה ממלאת תפקיד כפוף למערכת הדורן של הדם (היא סופגת מחדש פלזמה נוספת, מעבירה לימפוציטים וכדוריות דם לבנות אחרות), כך לויים מילאו תפקיד כפוף לכהנים בסייעם בעבודת המקדש.
הלויים יבואו לעבוד באהל מועד. (במדבר ח:טו)
נתתי את הלויים מתנה לאהרן ולבניו מבין בני ישראל, לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד ולכפר בעד בני ישראל נתתי את הלויים מתנה לאהרן ולבניו מבין בני ישראל, לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד ולכפר בעד בני ישראל. (במדבר ח:יט)
הקשר של מערכת הלימפה עם ספיגה מחדש של נוזלים עשוי להיתפס כמקביל לתפקיד הייחודי של לויים בעבודת המקדש – נוסח המים – ניסוך המים. (ראה רש”י על במדבר כט:יח; מסכת תענית ב ע”ב.) אכן, כפי שצוין לעיל, המילה לימפה באה מלטינית Lympha, שמשמעותה מים. טקס ניסוך המים נחשב לאחד האירועים המשמחים ביותר במחזור החגים השנתי. התלמוד אומר, “מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה בחייו.” (מסכת סוכה נא ע”ב) אולי זו הסיבה מדוע הטחול—איבר המזוהה עם מערכת הלימפה—נתפס בתלמוד כאיבר השמחה (מסכת ברכות סא ע”ב).
כפי שצוין לעיל, הלימפה נושאת לימפוציטים, כדוריות דם לבנות אחרות, חלבון ושומן. באופן דומה, זה היה התפקיד של לויים במדבר לשאת חלקים וכלים של המשכן-המקדש המפורק.
כפי שצוין לעיל, אחד התפקידים העיקריים של מערכת הלימפה הוא חסינות. לימפוציטים, תאי T הם סוכנים קריטיים של מערכת החיסון המסתגלת. הם שומרים על האורגניזם מפני פולשים זרים. באופן דומה, הלוים הופקדו על שמירת בית המקדש – בית המקדש הקדוש בירושלים.
רק לוים בוגרים—מגיל 25 עד 50—הורשו לשרת במקדש. אחרי גיל 50, הם פרשו ועזרו לחבריהם הלוים לשמור על המקדש. תאי T לא בוגרים המיוצרים על ידי מח העצם מגיעים לבגרותם בתימוס—אחד האיברים העיקריים של מערכת הלימפה. תאי T בוגרים משתחררים לזרם הדם שם הם ממלאים תפקיד מפתח במערכת החיסון המסתגלת. תאי T זקנים פורשים בבלוטות הלימפה.
הבה נסכם את כל הדמיון וההקבלות הללו בשני טבלאות:
| כהנים-כהן | מערכת זרימת הדם |
| שחיטה (שפיכת דם) של בעלי חיים לקורבן | דם |
| שריפת קרבנות (קורבנות) | אחד התפקידים העיקריים של הדם הוא להעביר חמצן המשמש בשריפת קלוריות, כלומר, תגובות אקסותרמיות |
| כהן גדול – כהן גדול – הדליק מנורת המקדש | אור וחום הן תגובה אקסותרמית המשתמשת בחמצן מהדם |
| לכהנים היה כהן גדול – כהן גדול | האיבר העיקרי במערכת זרימת הלב וכלי הדם הוא הלב |
טבלה 1. כהנים — הדם של העם היהודי
| לויים – לוים | מערכת הלימפה |
| ללויים אין לוי ראשי | למערכת הלימפה בבני אדם אין “לב” |
| אחריות ייחודית של לויים בעבודת המקדש הייתה נוסח המים – ניסוך המים | לימפה באה מלטינית Lympha – מים. התפקיד העיקרי של מערכת הלימפה הוא ספיגת נוזלים מחדש |
| לוים עמדו על המשמר והגנו על בית המקדש | אחד התפקידים העיקריים של מערכת הלימפה הוא חסינות – הגנה על האורגניזם מפני פולשים זרים |
| לויים נשאו חלקים וכלים של המשכן | הלימפה נושאת לימפוציטים, כדוריות דם לבנות, חלבון ושומן, ומסירה פסולת של תאים מתים וחיידקים |
| לוים שירתו וסייעו לכהנים | מערכת הלימפה היא מערכת כפופה למערכת זרימת הדם המעבירה כדוריות דם לבנות ונוזל נוסף לדם |
טבלה 2. לויים — מערכת הלימפה של העם היהודי
האם אני צודק בזיהוי שבטי כהנים ולויים עם מערכות זרימת הדם והלימפה של הגוף המיסטי של העם היהודי זו שאלה. מה שלא ניתן לערער עליו, זה שכל השבטים היהודיים, כל היהודים הם חלק מכלל אחד—גוף אחד, כביכול. זו הסיבה שלעזור ליהודי חבר זה לא לעזור לזר, זה לעזור לעצמך. זו גם הסיבה שיש לנו עיקרון, כל ישראל ערבים זה בזה—כל היהודים אחראים זה לזה. אם יש איזה לקח להפיק כאן, זה לקח של אחדות יהודית.
אחרי חורבן בית המקדש בירושלים—בית המקדש—גם כהנים וגם לויים איבדו את תפקידם הטקסי. זה כאילו מערכת הדורן שלנו נסגרה. לא פלא, העם שלנו, בכללותו, נמצא במצב בריאותי לקוי רוחנית ופיזית – איך גוף יכול להיות בריא בלי מערכת דורן המתפקדת היטב?! זו הסיבה שחלקי תפילת השחר הנקראים קרבנות וקטורת שמזכירים את סדר הקורבנות והקטורת מסתיימים בתפילה הבאה שהיא סיום הולם לפוסט זה:
ריבונו של עולם, ציווית עלינו להקריב קרבן תמיד במועדו ולהקטיר את הקטורת בזמנה, עם כהנים בעבודתם, הלויים בדוכנם, וישראל במעמדם… אך עתה, בעוונותינו, חרב בית המקדש ובטלו התמידים והקטורת. אין לנו כהן בעבודתו, ולא לוי בדוכנו, ולא ישראל במעמדו.
כפי שהרבי מליובאוויטש וכל חכמי ישראל הקודמים קבעו באופן חד משמעי – הגאולה תלויה באחדות עם ישראל. יהי רצון שדם ולימפה הלאומיים שלנו יתחילו לזרום שוב עם כהנים ולויים המבצעים את עבודתם בבית המקדש השלישי – בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש!