פעם בא אדם לרב עם חדשות עצובות – החתול שלו מת. הרב הביע את תנחומיו בנימוס לבעל החתול המנוח. האיש הודה לרב ושאל אם הוא יכול לומר קדיש (תפילת אזכרה) לחתול שלו. הרב נדהם – קדיש לחתול?! זה חילול הקודש! האיש הציע לתרום לבית הכנסת אלף דולר, אם הרב יאפשר לו לומר קדיש לחתולו, אך ללא הועיל. הוא הציע אלפיים, חמשת אלפים, אך הרב לא זז מעמדתו. כשהאיש הציע לבסוף עשרת אלפים דולר, הרב קרא, “למה לא אמרת לי שהחתול שלך היה יהודי?!”
אינני בטוח אם החתול בבדיחה היהודית הישנה הזו היה יהודי, אבל החתול של שרדינגר בוודאי היה! או אולי הוא היה יהודי ולא יהודי בו-זמנית? גם אם לא, מכיוון שהחתול האצילי הזה עזר לנו להסביר כל כך הרבה מושגים קשים בתורה, הגיע הזמן להעלות יצור זה לפחות למעמד של חתול צדיק! והחתול הזה בוודאי אינו זקוק לקדיש – בהיותו מת וחי בו-זמנית בוודאי משאיר את האפשרות שבעת קריסת פונקציית הגל של החתול נמצא אותו חי.
היום הוא יום הולדתו של ארווין שרדינגר (12 באוגוסט, 1887 – 4 בינואר, 1961). ייתכן שהוא נולד ביום זה לפני 127 שנים… או, ככל הידוע לי, היום יכול להיות היארצייט (יום השנה לפטירתו) שלו! מת, חי… מושגים אלה הם כל כך מיושנים כעת, הודות לד”ר שרדינגר. למה אנחנו תמיד מתעקשים להביא לקריסת פונקציית הגל? תן לזה להיות… כמו שהשיר המפורסם של הביטלס אומר. הבחור הזקן, שרדינגר, ראוי לפחות לרמת האלמוות שהשיג החתול הנושא את שמו.
בשנה שעברה, לציון יום הולדתו של שרדינגר, גוגל דודלס כיבד את יצירתו האלמותית – החתול:
http://newsfeed.time.com/2013/08/12/google-doodle-celebrates-physicist-erwin-schrodinger-and-cats/
למרות מצב הסופרפוזיציה הקוונטי שלו, יחי החתול של שרדינגר! ויחי יוצרו, ארווין שרדינגר!
