ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. (במדבר יז:כג)
בפרשת התורה שקראנו בשבת שעברה, ה’ מורה למשה
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב… ואיש את שמו תכתב על מטהו. (במדבר יז:יז)
כפי שאנו קורא בפסוק כג, למחרת בבוקר, מטה אהרן (כלומר, המקל) נשא שקדים בשלים. רבי שניאור זלמן מלאדי שואל את השאלה, מדוע שקדים?[1] אם מטה אהרן היה פורח עם כל פרחים או פירות, זה היה מספיק כדי להוכיח בנס לבני ישראל שאהרן לבדו נבחר כהכהן הגדול (כהן גדול) לשרת את ה’ במשכן. מה המשמעות של שקדים?
חכמינו מלמדים אותנו, “מה מיוחד בשקד הזה? מהזמן שהוא נובט עד הזמן שהוא מבשיל הוא 21 יום.” (קהלת רבה, קטו ב) שקדים מבשילים מהר מאוד. עובדה זו משתקפת במילה העברית “שקד”, שקד, שפירושה מהירות, כפי שכתוב,
ויהי דבר ה’ אלי לאמר מה אתה רואה ירמיהו ואמר מקל שקד אני רואה. ויאמר ה’ אלי היטבת לראות כי שקד (שוקד) אני על דברי לעשתו.” (ירמיהו א:יא-יב)
שקד (“שקדים”) ושוקד (“ממהר”) יש להם את אותן האותיות ונבדלים רק בניקוד אחד, שאינו כתוב בעברית. זו, לכן, אותה מילה. כך, רבי שניאור זלמן מסביר ששקדים מייצגים את המהירות שבה כהנים (כהנים) מסוגלים להמשיך ברכות ה’ לעולם הזה.
כל ברכה היא ביטוי של ספירת החסד (התכונה האלוהית של אהבה-חסד) של אצילות (“עולם האצילות”—העולם הראשון בסדר האונטולוגי של הבריאה) שנמשכת לעולם הזה. עם זאת, בנסיעה מאצילות לעולמנו של עשייה, החלק מחסד המיועד לנו חייב לעבור שלבים רבים. בכל שלב, הברכה נעצרת על ידי צמצומים רבים (“הגבלות” או “הסתרות”) ו”פרוכות” המפרידות בין עולמות שונים. יתר על כן, המקבל המיועד של התכונה האלוהית של חסד נשפט האם הוא או היא ראויים לקבל את הברכה הזו. אם השיפוט חיובי, הקוונטום המוקצה של חסד מורשה להמשיך הלאה ל”תחנה” הבאה, שם המקבל המיועד נשפט שוב. אם האדם נמצא לא ראוי לברכה, היא נשארת בעולם הרוחני, כדי שאותו אדם ייהנה ממנה בעולם הבא.
יש קיצור דרך, עם זאת. כאשר כהן (כהן) אומר את ברכת הכהנים, הוא מושך את הברכה מהרמה הנשגבה הנקראת רב חסד (“חסד גדול”), שהוא החסד של אריך אנפין,[2] מיד, תוך עקיפת כל השלבים והשיפוטים הביניים.[3]
זה מזכיר לי את גשר איינשטיין-רוזן, הידוע גם כ”חור תולעת”. חור תולעת הוא מבנה גיאומטרי (או ליתר דיוק, טופולוגי) המחבר נקודות נפרדות במרחב (או במרחב-זמן) כמנהרה עם שני קצוות באזורים נפרדים של המרחב (או מרחב-זמן). ניתן לדמיין חור תולעת כמנהרה עם שני קצוות בנקודות נפרדות במרחב-זמן.
למזלנו, יש חור תולעת המחבר את הרמה הנשגבה של חסד של אריך אנפין (רב חסד) עם עולם עשייה—העולם שבו אנו חיים. המפתחות לחור התולעת הזה ניתנו לכהנים (כהנים). המפתחות הללו הם ברכת הכהנים. אם אתה רוצה את הברכה שלך במהירות, אתה צריך להתחבר למקור הברכות ברב חסד דרך חור התולעת שנפתח על ידי ברכת הכהנים:
יברכך ה’ וישמרך;
יאר ה’ פניו אליך ויחנך;
ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום!
(במדבר ו:כד-כו)
הערות שוליים:
[1] ראה לקוטי תורה, פרשת קרח.
[2] אריך אנפין הוא פרצוף (פנים אלוהיות, פנים, או פרסונות, שהוא תצורה דינמית של ספירות ביקום תיקון) הקשור להיבט החיצוני של ספירת כתר.
[3] כהן-כהן אינו יכול ליצור ברכה חדשה. כל מה שמוקצה לאדם בראש השנה הוא כל מה שזמין למשיכה. עם זאת, הכהן-כהן יכול להאיץ את תהליך משיכת הברכה הזמינה לעולם הזה. צדיק, לעומת זאת, יכול להתפלל בשם אדם ולהשיג הקצאה חדשה לחלוטין של חסד, ברכה חדשה שלא ניתנה לאותו אדם בראש השנה.
[4] ויקיפדיה אנגלית, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=245478.
