פירוש חלומות

בפרשת וַיֵּשֶׁב (בראשית לז:א–מ:כג), אנו קוראים על יוסף המפרש את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים של פרעה:

ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף ויאמר לו: “בחלומי והנה גפן לפני; ובגפן שלושה שריגים…” ויאמר לו יוסף: “זה פתרונו: שלושת השריגים שלושת ימים הם.” (בראשית מ:ט-יב)

איך ידע יוסף ששלושה שריגים הם שלושה ימים? הסיפור חוזר על עצמו עם שר האופים:

וירא שר האופים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף: “אף אני בחלומי והנה שלושה סלי חורי על ראשי…” “זה פתרונו: שלושת הסלים שלושת ימים הם.” (בראשית מ:טז-יח)

שוב, איך ידע יוסף ששלושה סלים הם שלושה ימים?

בפרשת השבוע הבאה, מקץ, נקרא על יוסף המפרש שני חלומות של פרעה שחלם תחילה על שבע שבלים צנומות הבולעות שבע שבלים בריאות, ובחלום השני, שבע פרות רזות הבולעות שבע פרות בריאות. יוסף מפרש שבע שבלים בריאות ושבע פרות שמנות כשבע שנות שבע; ושבע שבלים צנומות ושבע פרות רזות כשבע שנות רעב. מה הוביל את יוסף לפרש את השבלים ואת הפרות כשנים?

אפשר לחשוב שהיה זה הנהר בחלום פרעה שנתן ליוסף רמז. מהסינים הקדמונים ועד היוונים והרומאים, נהר שימש כמטפורה לזמן. (ראה את המאמר שלי על טבע הזמן וגיל היקום.) אולם, הנהר מופיע רק באחד משני חלומותיו של פרעה ואינו מופיע כלל בחלומות שר המשקים ושר האופים. זה לא יכול להיות הרמז.

בכל ארבעת המקרים, יוסף מפרש את סמלי החלום—חפצים פיזיים, כגון שריגי גפן, סלים, שבלים ופרות—כיחידות זמן. מה נתן לו את הרעיון הזה? זה לא היה ברור כלל. רבים מהחכמים והקוסמים החכמים ביותר במצרים שניסו לפרש את חלומות פרעה חשבו על שבע בנות שיוולדו וימותו, שבע מלחמות שינצחו ושבע שיפסידו. אולם, איש לא חשב על חיבור הסמלים הללו לשנים! מה ראה יוסף שאחרים לא ראו? השאלה הזו הטרידה אותי שנים עד שהבנתי את התשובה.

בואו נסכם את כל ארבעת החלומות ופירושיהם בטבלה:

מה המכנה המשותף בכל ארבעת החלומות? זוהי החזרה על חפצים פיזיים זהים: שלושה שריגי גפן, שלושה סלים, שבע פרות שמנות, שבע פרות רזות, שבע שבלים טובות, שבע שבלים צנומות. חזרה היא מאפיין חיוני של זמן, שהוא מחזורי. אנו מודדים זמן על ידי ספירת מחזורים—שניות, דקות, שעות, ימים, שנים… כל מחזור זהה לאחרים, והחזרה על המחזורים הללו מספקת את הרקע שעליו אנו סופרים את זרימת הזמן. אני מאמין שהחזרה על חפץ פיזי זהה בחלום נתנה ליוסף רמז שהסמלים הללו קשורים כולם למחזורי זמן.

כשהבנתי זאת, התמלאתי שמחה—היתה לי התשובה לשאלה המטרידה. אולם, הספק החליף את שמחתי במהרה. אם תשובתי היתה נכונה, הכלל צריך להתקיים בכל המקרים שבהם אותו חפץ חוזר על עצמו מספר פעמים באותו חלום. הבנתי שיש לי בעיה. שני החלומות הראשונים המתוארים בפרשת וַיֵּשֶׁב הם חלומותיו של יוסף עצמו. יוסף מספר לאחיו את חלומו הראשון:

“הנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי.” (בראשית לז:ז)

האלמות הזהות בחלום הזה מסמלות את אחי יוסף, לא יחידות זמן. ובחלום השני:

“הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.” (בראשית לז:ט)

שוב, אחד עשר כוכבים מסמלים אחד עשר אחים, לא יחידות זמן. התיאוריה שלי חייבת להיות שגויה! אבל אז הבנתי שכל החלומות הללו—חלומות יוסף, חלומות שרי פרעה וחלומות פרעה עצמו—באו בזוגות. יוסף ראה שני חלומות. שר המשקים ושר האופים (יחד) ראו שני חלומות,

“ויחלמו חלום שניהם איש חלומו בלילה אחד…” (בראשית מ:ה).

יתר על כן, פרעה ראה שני חלומות, וזה בדיוק מה שבלבל את כל הקוסמים ומפרשי החלומות במצרים. יוסף מצא משמעות רבה בחזרה על חלום פרעה:

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. (בראשית מא:לב)

חשבתי, אולי יש משמעות מיוחדת גם בחזרה על חלום יוסף. אם נחיל את ההשערה שלי שחזרה על חפצים פיזיים זהים בחלום מסמלת יחידות זמן, אנו נאלצים לפרש אחד עשר כוכבים בחלום השני של יוסף כאחד עשר שנים. האלמות הזהות השייכות לאחי יוסף היו גם הן אחד עשר—עוד אחד עשר שנים. שני חלומות—פעמיים אחד עשר—עשרים ושתיים שנה. מהזמן שיוסף סיפר לאביו ולאחיו על חלומותיו, יעברו בדיוק עשרים ושתיים שנה עד שנבואתו על אחיו המשתחווים לו תתגשם! אחרי הכל, חלומות יוסף אינם יוצאי דופן מעקרון פירוש החלומות שהבנתי—החפצים החוזרים בחלום מסמלים יחידות זמן.

טבע הזמן הוא התעלומה הגדולה ביותר בכל הפיזיקה. כפי שאנו רואים כאן, ליוסף היתה תובנה מדהימה לגבי טבע הזמן. הנושא הזה ימשיך כלייטמוטיב לאורך שאר ספר בראשית.