הזוהר משווה את יום כיפור לפורים, וקובע כי יום הכיפורים (כפי שיום כיפור נקרא בתורה) יכול להתפרש כ”יום כפורים” (כ-פורים פירושו “כמו פורים”). בפורים אנו חוגגים; ביום כיפור אנו צמים—מה יכול להיות משותף לשניהם? אכן, לפורים וליום כיפור יש משהו חשוב מאוד במשותף. שני הימים חולקים שורש משותף—פור—שפירושו “גורל” (או ברבים פורים—”גורלות”). ביום כיפור, שני גורלות הונחו בקופסת עץ—אחד אמר “לה'” והשני “לעזאזל”. (ראה את הפוסט שלי, “סיפור העזים הקשורות“). הכהן הגדול הסתמך על הגרלה כדי לבחור איזה עז ישמש לקרבן לה’ ואיזה לכפר על חטאי העם היהודי. בפורים, המן הטיל שני גורלות כדי לקבוע את החודש והיום של פוגרום שהיה אמור לפתור את “הבעיה היהודית” אחת ולתמיד. מה זה עם הגרלות?
בשנה שעברה, בפוסט “פורים: חגיגת האקראיות“, המבוסס על מאמרים (שיחות חסידיות) של הרבי מלובביץ’, הסברתי שהמן השתמש בהגרלה כדי להגיע לרמה רוחנית גבוהה מאוד שבה אין הבדל בין יעקב ועשו. אכן, הוא הגיע לרמה זו רק כדי לגלות (בדרך כואבת למדי) שאפילו ברמה זו, הקב”ה בוחר ביעקב. אכן, יש רמה רוחנית כה נשגבה, שבה אין הבדל בין טוב ורע, אור וחושך, יעקב ועשו. איפה המן טעה בחישוביו?
כפי שהסברתי בשנה שעברה בפוסט, התאומים הקשורים, שבירת סימטריה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בתורת השדות הקוונטיים ובמודל הסטנדרטי. בסוג מסוים של שבירת סימטריה, הנקרא שבירת סימטריה ספונטנית, החוקים הבסיסיים נשארים ללא שינוי תחת טרנספורמציית סימטריה, אך המערכת המתקבלת היא אסימטרית. זה יכול לקרות כאשר משוואה המייצגת את חוק הפיזיקה מניבה שני פתרונות שווי תוקף, אך הטבע בוחר באחד מהם. דוגמה פשוטה למשוואה כזו תהיה 2x = 1. למשוואה זו יש שני פתרונות: x=1 ו-x=-1. אם הטבע בוחר באחד מהפתרונות הללו, נניח, x = 1, זוהי שבירת סימטריה ספונטנית. שבירת סימטריה ספונטנית היא שאחראית למנגנון היגס ולבוזון היגס—מה שנקרא “חלקיק האלוהים”—שמעניק לחלקיקים מסה.
זה מה שהמן לא הבין. אפילו ברמה הגבוהה ביותר, שבה יש סימטריה מושלמת בין יעקב ועשו, הקב”ה בוחר ביעקב—דוגמה רוחנית לשבירת סימטריה ספונטנית:
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ? הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה, וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי…
מלאכי א, ב-ג
המן נכשל במבחן תורת השדות הקוונטיים ובסופו של דבר נתלה על עץ. זהו סיפור פורים מנקודת מבט של פיזיקה קוונטית.
