פוריות האותיות

כאשר ה׳ מבטיח עושר רב לאברם, לאחר שאברם מסרב לקחת את שלל המלחמה שהציע מלך סדום, אברם משיב:

מה תיתן-לי, ואנכי הולך ערירי… הן לי לא נתתה זרע… (בראשית י״ז:ב-ג)

לאחר שהבטיח לאברם יורש, ה׳ מתחיל לרפא את עקרותו של אברם באמצעות הליך מיסטי – שינוי שם:

ולא-יקרא עוד את-שמך אברם, והיה שמך אברהם, כי אב-המון גויים נתתיך. (בראשית י״ז:ה)

זה לא היה כל כך שינוי שם כמו הרחבת שם – ה׳ הוסיף אות אחת לשמו של אברם (אברם) – האות ה״א, והפך את שמו לאברהם (אברהם). אבל מאיפה הגיעה האות הזאת? התלמוד הירושלמי והמדרש מציעים הסבר מדהים:

היו״ד שהקדוש ברוך הוא לקח מאמנו שרה – חציה ניתן לשרה וחציה לאברהם.^[1]

במקור, שמה של שרה היה שרי (שרי). חז״ל מלמדים שהיו״ד הסופית של שרי (הגימטריה של י היא 10) הפכה לשתי ה״אין (הגימטריה של ה היא 5), אחת נוספה לאברם (אברם) להפוך לאברהם (אברהם), ואחת לשרי (שרי) להפוך לשרה (שרה). זה לא היה רק שינוי לשוני – זה היה איזון מחדש של כוחות רוחניים.

בקבלה, היו״ד (י) של שם הוי״ה מקבילה לחכמה, הה״א (ה) הראשונה מקבילה לבינה (הבנה מורחבת), בעוד הה״א האחרונה מקבילה למלכות (התגלות, מימוש). חכמה היא העיקרון הזכרי המקביל לפרצוף ^[2] אבא (אב), ^[3] גם בינה וגם מלכות מייצגות את העיקרון הנקבי, ^[4] בינה מקבילה ל פרצוף אימא (אם)^[5] ומלכות מקבילה לפרצוף נוקבא (נקבה).^[6]

למרות שלא מצאתי זאת במקורות מוסמכים, כך אני מבין את ההליך המיסטי הזה:

שמה של שרי חסר את האות ה״א, שמקבילה לנוקבא (מלכות) – העיקרון הנקבי. במקום זאת, שמה של שרי מסתיים באות יו״ד, שמקבילה לאבא (אב-חכמה), העיקרון הזכרי. חוסר איזון רוחני זה נטה בכבדות לעבר העיקרון הזכרי, מה שהפך את שרי לעקרה.

אברם גם חסר את האות ה״א, שמקבילה לאימא (בינה), מה שהפך אותו לעקר גם כן. במבט ראשון, זה נראה לא הגיוני. אחרי הכל, אימא היא עיקרון נקבי; למה זה צריך להפוך את אברם לעקר? ראשית, חז״ל מלמדים שכוח יצירה זכרי דורש דעת (דעת) כדי לתפקד.^[7] שנית, כפי שכתבתי לאחרונה ב״תיבת נח והארכיטקטורה של הבריאה״, מגדר הוא מבנה יחסי שניתן להבין רק בהקשר של מערכת יחסים ספציפית. למרות שאימא, ביחס לאבא, היא עיקרון נקבי, בהקשר אחר, כאשר אימא מתייחסת לנוקבא, היא ממלאת תפקיד זכרי – האורות של אימא המועברים דרך יסוד של זעיר אנפין, מעוררים את נוקבא.

עם הבנה זו, אנחנו יכולים עכשיו להבין איך הסרת האות יו״ד (עיקרון זכרי טהור) משמה של שרי והוספת ה״א השנייה (בשם הוי״ה) (המקבילה לנוקבא-מלכות – העיקרון הנקבי) הפכה את שרי – עכשיו שרה – לפורייה.^[8] באופן דומה, אנחנו יכולים להבין איך הוספת האות ה״א הראשונה (בשם הוי״ה) (המקבילה לבינה – במקרה זה, ממלאת תפקיד זכרי) הפכה את אברם – עכשיו אברהם – לפורה גם כן.

הדינמיקה הרוחנית הזו מתאימה בצורה מושלמת לפיזיולוגיה האנושית. פוריות אנושית תלויה באיזון הורמונלי עדין בשני המינים, שבו הורמונים זכריים ונקביים ממלאים תפקידים חיוניים ללא קשר למגדר. גברים זקוקים לא רק לטסטוסטרון אלא גם לכמויות קטנות של אסטרוגן להתפתחות זרע ולוויסות הורמונלי. במקביל, נשים זקוקות הן לאסטרוגן והן לטסטוסטרון לתמיכה בביוץ, בגדילת זקיקים ובבריאות מינית. מרכזיים למערכת זו הם הורמונים מווסתים כמו FSH ו-LH, המניעים תהליכי רבייה הן בזכרים והן בנקבות, מה שמדגיש את התלות ההדדית של הורמונים אלה בין המינים לרבייה מוצלחת. ^[9]

המבנה הקבלי משקף את הביולוגיה האנושית בדיוק מדהים. באופן מטאפורי, FSH ו-LH ניתן לראות כמקבילים לה״א הראשונה (אימא-בינה) והה״א השנייה (נוקבא-מלכות) בשם הוי״ה – שניהם אחראים על ״פוריות״ רוחנית.

התלמוד מציע מפתח אחרון לתעלומה זו: העולם הזה נברא באות ה״א – בהבראם נקרא כבה״א בראם.^[10] המעבר מיו״ד נקודתית (יו״ד) (פוטנציאל) לשתי ה״אין (בריאה) מסמן את הפיכת הפוטנציאל למציאות: הריון, לאומיות, היסטוריה.

מסקנה

ההליך המיסטי שבוצע על אברם ושרי – פיצול הפוטנציאל הזכרי המרוכז של יו״ד לדואליות היצירתית של שתי ה״אין – חושף אמת עמוקה: פוריות, בין אם פיזית או רוחנית, דורשת איזון מדויק. כפי שהאנדוקרינולוגיה הרבייתית מדגימה ששני המינים זקוקים להורמונים זכריים ונקביים ביחס עדין, הארכיטקטורה הקבלית מראה שפוריות רוחנית תלויה בתצורה הנכונה של אותיות אלוהיות, שכל אחת נושאת חתימות אנרגטיות ספציפיות.

המעבר מיו״ד לה״א – מנקודה חסרת ממדים לאות מורחבת עם חלון (הפתח באות ה) – משקף את המעבר מפוטנציאל למימוש, מהבטחה להריון, מעקרות לברכה. כשה׳ ״ביצע ניתוח״ בשמותיהם, הוא לא רק ניבא את עתידם – הוא בנה מחדש את ה-DNA הרוחני שלהם, והפך את ההריון לא רק לאפשרי אלא לבלתי נמנע.

העולם הזה נברא באות ה״א. אברהם ושרה, עכשיו מאוזנים כראוי עם אותיות הבריאה עצמה, יכלו סוף סוף להשתתף במעשה היצירה הזה: לא רק לקבל ילדים, אלא להפוך להורים להמון. כוחן של האותיות אינו מטאפורי – זהו המנגנון עצמו שדרכו פוטנציאל הופך למציאות, הבטחה הופכת מגזירה אלוהית לגורל אנושי.

[1] תלמוד ירושלמי, סנהדרין ב:ו; בראשית רבה מז:א; ראה גם רבינו בחיי (על בראשית טו:א) ומלבי״ם על בראשית יז.

[2] פרצוף בקבלה הלוריאנית הוא מילולית ״פנים״ [אלוהיים] – תצורה דינמית של ספירות הכלולות זו בזו.

[3] אבא (״אב״ [עליון]) הוא ספירת חכמה, כאשר היא כוללת את כל עשר הספירות, מחכמה עד מלכות: חכמה של חכמה, בינה של חכמה,… מלכות של חכמה.

[4] שערי אורה (שער שמיני): ״שתיהן – בינה ומלכות – הן סוד שתי ה״אין בשם הוי״ה: הה״א הראשונה היא בינה; ה״א אחרונה היא מלכות.״

[5] אימא (״אם״ [עליונה]) היא ספירת בינה, כאשר היא כוללת את כל עשר הספירות, מחכמה עד מלכות: חכמה של בינה, בינה של בינה, . . . . מלכות של בינה.

[6] נוקבא (נקבה) היא ספירת מלכות, כאשר היא כוללת את כל עשר הספירות, מחכמה עד מלכות: חכמה של מלכות, בינה של מלכות,… מלכות של מלכות.

[7] האדמו״ר האמצעי (האדמו״ר הנמצא) כותב: ״לא יכול להיות גירוי מיני נגד רצונו ולא יכול להיות לו גירוי בלי דעת (׳ידיעה׳)״ עם הערה ליבמות נג:ב (אין קישוי אלא לדעת). שער היחוד, כרך. 2.

[8] שמעתי מהרב יהודה בק, הרב מצ’רקס, שליט”א, שישנם צדיקים, כאשר אישה עקרה פונה אליהם לבקש ברכה לילדים, היו כותבים את האות ה’ על קלף עבורה או מייעצים לה לענוד שרשרת עם האות ה’ על צווארה כסגולה לפריון.

[9] בפירוט רחב יותר, פוריות האדם נשלטת על ידי יחסי גומלין מדויקים של הורמונים המווסתים על ידי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-גונדות (HPG). הן בגברים והן בנשים, ההיפותלמוס מפריש הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH), אשר מעורר את בלוטת ההיפופיזה לשחרר הורמון מגרה זקיק (FSH) והורמון מלוטן (LH). הורמונים אלה חיוניים לתפקוד הרבייה בשני המינים. בגברים, FSH מגרה תאי סרטולי לתמוך בייצור זרע, בעוד ש-LH מעורר תאי ליידיג לייצר טסטוסטרון. למרות שטסטוסטרון הוא ההורמון הגברי הדומיננטי, כמויות קטנות מומרות לאסטרדיול (צורה של אסטרוגן, הורמון נשי), המשחק תפקיד מכריע בהבשלת הזרע ושמירה על איזון הורמונלי. פרולקטין תורם גם הוא על ידי ויסות רמות הטסטוסטרון והליבידו, בעוד שאינהיבין B מספק משוב לוויסות FSH. בנשים, FSH מקדם את התפתחות הזקיקים השחלתיים ומגרה את ייצור האסטרוגן, במיוחד אסטרדיול, המכין את רירית הרחם להשרשה אפשרית. LH אחראי להפעלת הביוץ וגירוי הגופיף הצהוב לייצור פרוגסטרון, השומר על רירית הרחם במהלך ההיריון המוקדם. מעניין לציין שנשים מייצרות גם כמויות קטנות של טסטוסטרון, התומך בהתפתחות זקיקית ובבריאות מינית. הורמונים נוספים, כמו הורמון אנטי-מולריאני (AMH), מסייעים בהערכת הרזרבה השחלתית, בעוד שהורמוני בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על מחזור וסת סדיר ובריאות רבייה כללית. לפיכך, שני המינים זקוקים לאיזון של הורמונים גבריים ונשיים לפוריות אופטימלית, מה שמדגיש את המורכבות והתלות ההדדית של מערכות האנדוקריניות באדם.

[10] מנחות כט ע”ב.