היום הוא י”ט בכסלו — ראש השנה של החסידות.
היום קיבלתי שתי מתנות, שברצוני לחלוק.
לאחרונה, בעת לימוד סמ”ך וו, התקשיתי להבין את משמעות ספירות אין קץ. היום, במהלך שחרית שמונה עשרה, עלה בדעתי שהמשמעות המילולית של ספירות אין קץ היא מספרים אינסופיים. פתאום הבנתי שבעוד ספירות לאחר הצמצום הן מספרים רגילים, ספירות לפני הצמצום—ספירות אין קץ—הן מספרים קרדינליים שפותחו על ידי המתמטיקאי גיאורג קנטור בסוף המאה ה-19.
מאוחר יותר במהלך היום, קיבלתי את ההארה השנייה שצמצום הוא התמוטטות פונקציית הגל האוניברסלית המתארת את הבריאה. לפני הצמצום, כל הבריאות היו במצב של “יכולות” — פוטנציאלים. לאחר הצמצום, כלומר, לאחר התמוטטות פונקציית הגל, פוטנציאלים אלה התממשו בצורות ספציפיות של בריאה. זו הסיבה שפתח אליהו אומר, יש עשר ספירות, לא תשע ולא אחת עשרה. מה שהיה במצב של סופרפוזיציה של כל המצבים האפשריים התממש במצב יחיד. אפילו המילה “צמצום”, שמשמעותה התכווצות אינסופית, ניתנת לתרגום מילולי כהתמוטטות.
עוד על שני הנושאים בהמשך. גוט יום טוב!
