סוכה: השער לארץ הקודש
בישיבה עם אשתי בסוכה שלנו לאחרונה, עלה בי זיכרון מלפני כארבעה עשורים. במהלך חול המועד סוכות, ביקרתי את המנטור והחבר שלי, הרב בן ציון פלדמן. שיתפתי אותו שבזמן שישבנו בסוכה, אשתי ואני דנו באפשרות לעלות לישראל. הרב פלדמן חייך ואמר, “הסיבה שאתה ואשתך חשבתם על ישראל בזמן שישבתם בסוכה היא שהאוויר בסוכה הוא האוויר של ארץ ישראל.”
אכן, ארץ ישראל נמצאת תחת השגחה אלוקית מתמדת, כפי שנאמר:
ארץ אשר ה’ אלוקיך דורש אותה; תמיד עיני ה’ אלוקיך בה. (דברים י”א:י”ב)
הסוכה גם מסמלת את הגנת ה’ על עם ישראל, בכל מקום שהם נמצאים.
בשער הכוונות, רבי חיים ויטאל מתעד את תורת רבו, האר”י (רבי יצחק לוריא). בנוגע לסוכות, הוא מסביר את הכוונות המיסטיות (כוונות) שמאחורי מצוות החג. הוא מתאר כיצד הסוכה ספוגה באנרגיות אלוקיות המשקפות את אלו הנמצאות בארץ ישראל. על ידי ישיבה בסוכה, אדם מתחבר לאנרגיות אלו, ומביא בפועל את המהות הרוחנית של ארץ ישראל לסביבתו המיידית. [1]
בקדושת לוי, רבי לוי יצחק מברדיצ’ב מרחיב על הרעיון שהסוכה מעבירה את קדושת ארץ ישראל לעם ישראל, ללא קשר למיקומם הפיזי. הוא מציע שמעשה הישיבה בסוכה מאפשר לאדם להשתתף בקדושת הארץ, כאשר הסוכה משמשת ככלי המעביר את ה”אוויר” הרוחני של ארץ ישראל לגלות. [2]
השפת אמת (רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור) דן ברעיון שהסוכה מייצגת סביבה רוחנית הדומה לקדושת ארץ ישראל. בדרשותיו על סוכות, הוא מדגיש לעתים קרובות שהישיבה בסוכה מאפשרת לחוות רמת קדושה דומה להיות בארץ ישראל. [3]
בספרו פרי צדיק, רבי צדוק הכהן מלובלין מסביר שהסוכה מגלמת את המהות הרוחנית של ארץ ישראל. הוא מציע שמצוות הישיבה בסוכה עוטפת אדם בקדושה וטהרה הקשורות לארץ הקודש. [4]
בנתיבות שלום, הרב שלום נח ברזובסקי דן בסוכה כסביבה רוחנית המגלמת את קדושת ארץ ישראל. הוא מלמד שהישיבה בסוכה מאפשרת ליחידים לחוות רמת קדושה וחיבור אלוקי דומה לזו שנמצאת בארץ ישראל. הסוכה הופכת למיקרוקוסמוס של האווירה הרוחנית של ארץ ישראל, עוטפת את היושבים בה ב”אוויר” הקדוש שלה.[5]
באותו זמן, לא הבנתי במלואו את משמעות דבריו. אבל כשהרהרתי בשיחה זו השנה, אמרתי לאשתי, “אולי, במובן מסוים, סוכה היא פורטל – חור תולעת – לארץ ישראל.” למרות שאיננו יכולים לעבור פיזית דרך חור תולעת זה, אנחנו יכולים לפחות לנשום את אוויר ארץ הקודש.
נחלת הכלל, מאת פנזי – ויקיפדיה
חורי תולעת הם קיצורי דרך היפותטיים דרך המרחב-זמן שיכולים לחבר שני אזורים מרוחקים של היקום. רעיון זה, שהוצע לראשונה על ידי אלברט איינשטיין ונתן רוזן ב-1935, מכונה לעתים קרובות גשר איינשטיין-רוזן או גשר ER.[6] הם ידועים גם כחורי תולעת. חלק מהפיזיקאים משערים שחורים שחורים עשויים לשמש כשערים ליקומים אחרים או כחורי תולעת המחברים אזורים מרוחקים של היקום שלנו.[7],[8]
אחד הרעיונות המרתקים ביותר לגבי גשרי ER הוא הקשר הפוטנציאלי שלהם לשזירה קוונטית. שזירה היא תופעה קוונטית שבה שני חלקיקים הופכים לקשורים באופן בלתי ניתן להפרדה, ללא קשר למרחק ביניהם. אם מצב של חלקיק אחד משתנה, השני מיד עוקב אחריו, אפילו במרחק של שנות אור.
לאונרד סוסקינד[9] וחואן מלדסנה[10] הציעו שגשרי ER עשויים לספק הסבר פיזי לשזירה. הרעיון הוא שחלקיקים משוזרים עשויים להיות מחוברים דרך חור תולעת נסתר, המאפשר תקשורת מיידית ביניהם. חיבור זה יעקוף את המגבלות הרגילות של המרחב-זמן. רעיון זה מסוכם לעתים קרובות בנוסחה EPR=ER, כאשר EPR מתייחס לפרדוקס איינשטיין-פודולסקי-רוזן (ניסוי מחשבתי המדגיש את התכונות המוזרות של שזירה), ו-ER מייצג גשר איינשטיין-רוזן.
בעוד שזה עדיין רעיון תיאורטי, ואין הוכחה ניסויית מוחלטת לתמוך בו, זה נשאר תחום מחקר מרתק שעשוי לשנות את הבנתנו את היקום.[11],[12]
כמובן, אינני מתכוון לרמוז שהסוכה היא באופן מילולי חור תולעת או שער פיזי לישראל. אינני רוצה להוציא את אל על מעסקיה. זהו רק משל. כשישבנו באותו יום סתיו יפה, מתענגים באווירה החלומית של הסוכה שלנו, לא יכולתי שלא לדמיין שהמרחב הקדוש של הסוכה שלנו היה מחובר לאוויר של ארץ הקודש דרך חור תולעת רוחני.
מקורות:
ברזובסקי, הרב שלום נח. נתיבות שלום. כרך 2, דרושי סוכות. ירושלים: ישיבת בית אברהם סלונים, 1998.
איינשטיין, אלברט, ונתן רוזן. “בעיית החלקיק בתורת היחסות הכללית.” Physical Review 48, מס’ 1 (1935): 73-77.
היידן, פטריק, ואח’. “חורים שחורים כמראות.” Journal of High Energy Physics 2016, מס’ 12 (2016): 157.
לוי יצחק מברדיצ’ב, רבי. קדושת לוי. ברדיצ’ב, 1811.
מלדסנה, חואן, ולאונרד סוסקינד. “חורים קרים וחורים חמים: לקראת AdS/CFT.” Fortschritte der Physik 61, מס’ 9 (2013): 781-800.
מרקלוף, ינס, וסטפן א. פולינג. “טלפורטציה קוונטית והתאמת ER=EPR.” Physical Review D 97, מס’ 4 (2018): 046012.
Susskind, Leonard. “ER=EPR: מה הנקודה?” כתב העת הבינלאומי לפיזיקה תיאורטית 52, מס’ 11 (2013): 3830-3843.
ת’ורן, קיפ ס. חורים שחורים ועיוותי זמן: המורשת המדהימה של איינשטיין. ניו יורק: W. W. Norton & Company, 1994.
צדוק הכהן מלובלין, רבי. פרי צדיק. ורשה, 1901.
ויטאל, רבי חיים. שער הכוונות. ונציה, 1620.
וילר, ג’ון ארצ’יבלד. “גאונים.” Physical Review 97, מס’ 3 (1955): 1023-1027.
יהודה אריה לייב אלתר מגור, רבי (שפת אמת). שפת אמת על התורה. ירושלים, 1998.
הערות שוליים:
[1] ויטאל, חיים, רבי. שער הכוונות: עניין סוכות. בתוך עץ חיים, כרך 3, דרוש 5. צפת.
[2] ברדיצ’ב, לוי יצחק, רבי. קדושת לוי. דרושי סוכות, דרוש על “אושפיזין” (אורחים). ברדיצ’ב: ללא מו”ל, 1811.
[3] ראה פירושי שפת אמת על סוכות בשנים תרמ”א (1880) ותרמ”ג (1882).
[4] פרי צדיק, סוכות, מאמר א’.
[5] ברזובסקי, שלום נח, רבי. נתיבות שלום. כרך 2, דרושי סוכות, דרוש 5. ירושלים: ישיבת בית אברהם סלונים, 1998.
[6] איינשטיין, אלברט, ונתן רוזן. “בעיית החלקיק בתורת היחסות הכללית.” Physical Review 48, מס’ 1 (1935): 73-77.
[7] וילר, ג’ון ארצ’יבלד. “גאונים.” Physical Review 97, מס’ 3 (1955): 1023-1027.
[8] ת’ורן, קיפ ס. “חורים שחורים ועיוותי זמן: המורשת המדהימה של איינשטיין.” W. W. Norton & Company, 1994.
[9] סוסקינד, לאונרד. “ER=EPR: מה הנקודה?” International Journal of Theoretical Physics 52, מס’ 11 (2013): 3830-3843.
[10] מלדסנה, חואן, ולאונרד סוסקינד. “חורים קרים וחורים חמים: לקראת AdS/CFT.” Fortschritte der Physik 61, מס’ 9 (2013): 781-800.
[11] היידן, פטריק, ואח’. “חורים שחורים כמראות.” Journal of High Energy Physics 2016, מס’ 12 (2016): 157.
[12] מרקלוף, ינס, וסטפן א. פולינג. “טלפורטציה קוונטית והתאמת ER=EPR.” Physical Review D 97, מס’ 4 (2018): 046012.
