וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו… וירדף. (בראשית י״ד:י״ד)
אברהם זה עתה נפרד מלוט למען בהירות רוחנית. ובכל זאת ברגע שלוט נשבה, הוא מגייס 318 ‘חניכים’, אך חז״ל אומרים שהיה זה אברהם (שעדיין נקרא אברם) עם אליעזר (גימטריה = 318),[1] ומסכן הכל כדי להצילו. ללא היסוס; ללא תירוצים של ‘הוא בחר את דרכו’; ללא הצדקות של ‘אני עסוק בעבודת ה׳’. רק נאמנות עזה. אברהם מדגים שפרידה אינה אומרת נטישה, שגבולות אינם דורשים אדישות, שנאמנות לקרובים היא בלתי ניתנת לשבירה.
במכניקת הקוונטים, השזירה מתקיימת בין תת-מערכות. זוג יכול להיות שזור במספר דרגות חופש עצמאיות בו-זמנית, למשל, קיטוב ומצב מרחבי—זה נקרא היפר-שזירה. אפשרית דה-קוהרנטיות סלקטיבית. ערוץ רעש מקומי או מדידה יכולים להרוס שזירה בדרגת חופש אחת תוך שמירה על השנייה שלמה, למשל, לגרום לדה-פאזה בקיטוב כך שיהיה ניתן להפרדה, אך לשמור על שזירת המסלול/תנע.
אל נא תהי מריבה ביני ובינך… כי אנשים אחים אנחנו. (בראשית י״ג:ח׳-ט׳)
אברם מתיר את השזירה מלוט בדרגת החופש של האידיאולוגיה מבלי לוותר על דרגת החופש של הקרבה המשפחתית. במילים אחרות, הוא יוצר ‘דה-קוהרנטיות’ בערוץ הערכים אך לא מוחק את הערוץ המשפחתי—כך שהקשר עדיין נושא מחויבויות.
שמור על גבולותיך; שמור על נאמנויותיך.
זה לא יכול להיות דחוף יותר מהיום. כשחמאס לקח בני ערובה, אומתנו יצאה למלחמה להצילם, תוך סיכון חיי חיילים רבים.
אנחנו היהודים משפחה אחת, שבט קטן אחד, שנוא באופן אוניברסלי, פגיע תמידית. להתווכח על מדיניות ישראל? זו דמוקרטיה. לא מסכים עם דעתי? זה בסדר, זה מה שאנחנו היהודים עושים. ‘לכל שני יהודים יש שלוש דעות’, אך כשאחד מאיתנו תחת מתקפה, חילוקי הדעות חייבים להיות בצד. אבל להפיץ האשמות שקריות המלבות שנאת יהודים, לסרב לשרת בצבא כשארצך במלחמה, לצעוד עם אלה שחוגגים את 7 באוקטובר, או לתמוך ולהצביע בעד פוליטיקאים אסלאמיסטים תומכי חמאס הקוראים ל’אינתיפאדה עולמית’? זו בגידה, פשוטה כמשמעה. לנו, היהודים, יש בעיה עם נאמנות.
אברהם מלמד: היפרד אם אתה חייב, חלוק בתקיפות אם תרצה, אך היה נאמן ללא היסוס כשבני עמך בסכנה, והיה מוכן לסכן את חייך כדי להציל אחד משלך, קל וחומר את ארצך. כל ישראל ערבים זה בזה היא עיקרון יסוד בתורה.[2] גם אם נהיינו ניתנים להפרדה במרחב ה’ערכים’, עלינו להישאר שזורים במרחב ה’משפחה’. כמו זוג היפר-שזור, אנחנו יכולים להיות מופרדים בדרגת חופש אחת (אידיאולוגיה) תוך שמירה על קורלציות קוונטיות באחרת (משפחה, אומה); דה-קוהרנטיות סלקטיבית מסירה ערוץ אחד מבלי לקרוס את השאר. חלוק בקיטוב; הישאר קשור במסלול.
לקח
קשרי משפחה ושבט עולים על פוליטיקה. אברהם מיהר להציל את לוט למרות הפרידה והתרת השזירה ביניהם. כשעמך תחת מתקפה, אתה עוזב הכל ומגן עליהם. היקום הקוונטי זוכר היסטוריות משותפות; כך גם עלינו—נאמנות מעל הכל.
[1] נדרים ל״ב ע״א.
[2] שבועות ל״ט ע״א.
