השולחן ערוך – ספר ההלכה היהודי – קובע שיש להתחיל ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג. המשמעות הפשוטה של הנחיה זו ברורה – ההלכות רבות ומורכבות ויש הרבה ללמוד – לכן צריך להתחיל מוקדם. עם זאת, ייתכן שיש בכך משמעות עמוקה יותר.
נזכיר כי פסח ופורים מרוחקים זה מזה בדיוק 30 יום. להתחיל ללמוד על פסח 30 יום לפני, משמעו להתחיל ללמוד על פסח בפורים. או אולי המסר הוא שמפורים אנחנו יכולים ללמוד על פסח.
המילה פורים פירושה “גורל”. סיפור פורים עוסק בהטלת גורלות. המן הרשע הטיל גורל אחד כדי לבחור חודש לפוגרום נגד יהודי פרס וגורל נוסף כדי לבחור את יום החודש לביצועו. הזוהר אומר שיום כיפור, הנקרא גם יום הכיפורים, ניתן לקרוא יום הכפורים – יום כמו פורים. הקשר הוא דרך הגורל – ביום כיפור הכהן הגדול גם הטיל גורלות – איזה שעיר לה’ ואיזה לעזאזל (ראה אחרי-קדושים: סיפור השעירים המסובכים). מה המשמעות של הטלת גורל? גורל הוא כלי לבחירה אקראית. במקום להסתמך על בחירתנו, אנו מטילים גורל כמחווה של ויתור על רצוננו והסתמכות על בחירה אקראית כביטוי של השגחה פרטית. לסיכום, פורים מלמד אותנו על חשיבות האקראיות כשער להשגחה האלוהית. (ראה ניצלנו בזכות האקראיות.)
לאקראיות יש תפקיד קריטי גם בפיזיקה. האקראיות נמצאת בלב המעבר הפרדיגמטי מהפיזיקה הקלאסית הדטרמיניסטית לפיזיקה הקוונטית, המבוססת על סטטיסטיקה. במכניקת הקוונטים, איננו יכולים לומר בוודאות היכן נמצא חלקיק; אנחנו יכולים רק לחזות את ההסתברות למצוא את החלקיק באזור מסוים.
במובן זה, פורים, המלמד אותנו על חשיבות האקראיות, הוא מבוא לפסח. פסח פירושו מילולית “לדלג מעל” – זו הסיבה שהוא נקרא באנגלית “Passover”. ברמה המילולית, ה’ פסח – “דילג” – על בתי היהודים כשהעניש את המצרים. ברמה הרוחנית, פסח משמעו דילוג על דרגות רוחניות. היהודים נמשכים ברגע אחד מנון שערי בינה – 50 שערי טומאה. בעולמות הרוחניים למעלה, הקבלה מדברת על התפתחות מואצת של תודעה אלוהית, הנקראת “פרצוף זעיר אנפין” (הפנים הקטנות). זו הסיבה שעלינו לספור 49 ימים בין פסח לשבועות כדי “למלא את הפערים” שנוצרו על ידי “דילוג” על הרמות.
דילוג רמות כזה הוא מאפיין של מכניקת הקוונטים. אלקטרונים יכולים לדלג על רמות אנרגיה ב”קפיצות קוונטיות”. זו בדיוק התכונה של אלקטרונים שתוארה לראשונה על ידי נילס בוהר בתורת האטום שלו שהובילה להתפתחות מכניקת הקוונטים.
בפסח אנו חוגגים את יציאת מצרים. מצרים – בעברית “מצרים” – פירושה מילולית “מגבלות”. בפסח אנו חוגגים את האירוע ההיסטורי של יציאה מכלא העבדות המצרית ואת הצורך היומיומי לחרוג ממגבלותינו. הפיזיקה הקוונטית מלמדת אותנו על חריגה ממגבלות כי שום דבר אינו בלתי אפשרי בעולם הפיזיקה הקוונטית. אם אלקטרון, הנמצא בצד אחד של הקיר, יכול ברגע להיות בצדו השני של הקיר מבלי לעבור בפועל דרך הקיר – תופעה הנקראת “מנהור קוונטי” – בוודאי שאנחנו יכולים לחרוג ממגבלותינו, לפרוץ מבתי הכלא האישיים שלנו מבלי “לשבור קירות”. זה השיעור של פסח שאנו מתחילים ללמוד בפורים. אולי זו סיבה נוספת מדוע אנחנו צריכים ללמוד על פסח 30 יום מראש. אבל שוב, לוקח לפחות 30 יום לרענן את הידע במכניקת הקוונטים…
מנהור שמח!
