שמחת תורה השנה הייתה השמחה ביותר שחשתי מזה שנים. בשורת שחרור החטופים בערב החג הסירה הרים מכתפיי… אך החגים הסתיימו, והמציאות הקודרת חוזרת—שרידי החטופים שנרצחו חוזרים הביתה. לבנו נשבר שוב.
ב-7 באוקטובר 2023, מחבלי חמאס רצחו כ-1,200 אנשים בישראל. לפחות 87 חטופים מתו או נרצחו בשבי. נכון לתחילת אוקטובר 2025, מעל 1,152 חיילי צה”ל נפלו במלחמה בעזה.
עבור החטופים ששרדו, מסע ארוך של החלמה נמצא לפניהם. מחקרים על לוחמים, ניצולי שואה וקורבנות טרור מתעדים באופן עקבי אשמת ניצולים—השאלה המטרידה: מדוע אני שרדתי כשאחרים לא?
כשגדלתי ברוסיה, שירי מלחמה היו בכל מקום. אחד נשאר איתי: “За себя и за того парня”—“למעני ולמען האיש ההוא,” החבר שמעולם לא חזר. זה מבטא את נדר הניצול: לחיות בתכלית לכבוד הנופלים.
יש דרך להפוך אשמה לטוב—להחליט לחיות חיים מלאים יותר, עשירים יותר, בעלי משמעות רבה יותר. לא רק למעננו, אלא למען ‘האיש ההוא’ או האישה ההיא שלא חזרו. משימה זו חורגת מעבר לחטופים; היא קוראת לכולנו.
במדעי המוח, לאחר שבץ או טראומה, נוירונים ששרדו לעתים קרובות נוטלים על עצמם את התפקודים של אלה שמתו—עושים עבודה כפולה. היהדות מלמדת מקבילה מוסרית: כל ישראל ערבים זה בזה—כל היהודים אחראים זה לזה. אנחנו יכולים לחיות במשמעות רבה יותר, לחיות למטרה—למעננו ולמען אלה שחייהם הצעירים נגזלו.
לסיכום: קבלו על עצמכם מצווה נוספת. הוסיפו ללימוד התורה שלכם. תנו יותר צדקה. חיו חיים מלאים יותר—למענכם ולמען האיש והאישה האחרים. יהי זכרם ברוך.
עם ישראל חי.
