אתמול דיברנו על מסע אל תוך העצמי; היום, אברהם מתבקש לצעוד החוצה:
וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם־תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם. וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. (בראשית ט״ו:ה)
כאשר הקב״ה מוציא את אברהם החוצה לספור את הכוכבים, רש״י מלמד ש״ויוצא אותו החוצה״ משמעותו יותר מאשר שינוי מיקום פיזי. משמעותו: ״צא מאצטגנינות שלך״. [1] אברהם ראה בכוכבים והסיק שנגזר עליו להיות ערירי. תשובת הקב״ה: אינך כפוף למזלות. התלמוד מגבש מהפכה זו בארבע מילים: אין מזל לישראל. [2]
המסר אינו שדפוסים אינם קיימים. הכוכבים אמיתיים; מסלוליהם ניתנים לחיזוי. המסר הוא שאינך לכוד בדפוס. מה שנראה כגורל הוא לעתים קרובות רק הסיפור שסיפרת לעצמך – או הסיפור שסופר עליך על ידי אחרים, נסיבות, טראומה, גנטיקה, חינוך, או החישוב הקר של ההסתברות. אברהם מלומד שעם ישראל מתעלה מעל לגורל הסטטיסטי. בחירה חופשית אינה העדר אילוצים; היא היכולת לצאת מחוץ למודל שאחרת היה קובע אותך.
״עזוב את התסריט שמנבא אותך, כדי שתוכל לבחור את הסיפור שחושף אותך.״
במונחים טכניים, זוהי ״בחירת מודל בייסיאנית״ או ״היסק פעיל ברמת המטא״ – המוח אינו רק מעדכן אמונות בתוך מסגרת; לעתים הוא מעדכן באיזו מסגרת להשתמש. הקפיצה הזו – ממבנה הסברי אחד לאחר – אינה נוחה. המודל הישן מרגיש אמיתי כי הוא היה אמין בחיזוי. לצאת ממנו מרגיש כמו צעידה אל תוך כאוס.
מוחות מבוססי-חיזוי פועלים על הנחות מוקדמות. צמיחה דורשת לעתים קרובות עדכון המודל עצמו, לא רק הפרמטרים שלו – העלאת סדר המודל, שקלול מחדש של דיוק, אימוץ ״הפתעה״ כדי ללמוד.[3] לפעמים, נדרש שינוי פרדיגמה.
אבל זה בדיוק מה ש״צא החוצה״ אומר: הרחב את מרחב ההשערות. אל תתאם רק את התחזיות שלך בתוך המזל; שאל האם המזל עצמו הוא המפה הנכונה. הכוכבים של אברהם אמרו ״עקר״. הקב״ה אמר: ״ספור שוב. אתה משתמש במערכת קואורדינטות לא נכונה.״
לקח: היום, עשה מעשה מוחשי אחד שסותר את הפרדיגמה הישנה. לא מחווה גדולה – רק בחירה אחת שנופלת מחוץ לתסריט הצפוי. ואז שים לב: היקום לא קרס. אפשרויות חדשות הופיעו. זה עתה ספרת כוכבים חדשים.
זהו לך לך. לך אל עצמך על ידי יציאה תחילה מחוץ לעצמי שחשבת שהוא קבוע. העצמי האמיתי שלך אינו כתוב בכוכבים. הוא כתוב בבחירות שאתה עושה כשאתה מפסיק להאמין שהן כבר נכתבו.
[1] רש״י לבראשית ט״ו:ה; נדרים ל״ב ע״א; בראשית רבה מ״ד:י.
[2] שבת קנ״ו ע״א, שמשמעותו שישראל אינם כפופים למזלות ולסימנים האסטרולוגיים.
[3] פריסטון, ק. (2010). ״עקרון האנרגיה החופשית: תיאוריית מוח מאוחדת?״ Nature Reviews Neuroscience, 11, 127-138; קלארק, א. (2013). ״מה הלאה? מוחות חוזים, סוכנים ממוקמים, ועתיד המדע הקוגניטיבי,״ Behavioral and Brain Sciences, 36, 181-204.
