וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. (בראשית א:לא)
הנרטיב המקראי של הבריאה מסתיים בפסוק הנ”ל. רבי שלמה יצחקי (הידוע כרש”י) מפרש פסוק זה:
יום הששי: הוסיפה התורה ה”א ביום הששי, בגמר המעשה, לומר שהתנה עמהם, [“נבראתם] על מנת שיקבלו ישראל חמישה חומשי תורה.” [הערך המספרי של ה”א הוא חמש.] (תנחומא בראשית א). פירוש אחר ל”יום הששי”: כולם היו תלויים עד “יום הששי”, הכוונה ליום הששי בסיון, שהוכן למתן תורה (שבת פח ע”א). [האות ה”א היא הידיעה, הרומזת ליום הששי המוחלט, יום הששי בסיון, שבו ניתנה התורה]
מה שרש”י אומר כאן הוא שהעולם היה תלוי במצב של סופרפוזיציה של להיברא ולא להיברא בהתאם לבחירה עתידית שתתקבל על ידי העם היהודי – לקבל את התורה או לא. עד לאותו רגע – יום הששי בסיון – העולם היה קיים במצב קוונטי-מכני של סופרפוזיציה של קיום ואי-קיום, כביכול, בדיוק כמו חתול שרדינגר.
במכניקת הקוונטים, מערכת (נניח, חלקיק) מתוארת על ידי פונקציית גל, המתארת את התפלגות ההסתברויות למצוא את המערכת (למשל, חלקיק) באזור מסוים במרחב. פונקציית הגל מציית למשוואת שרדינגר המנבאת את התפתחות פונקציית הגל בזמן. בעוד שהתפתחות פונקציית הגל היא דטרמיניסטית, התחזיות המבוססות על משוואה זו אינן דטרמיניסטיות. כל מה שאנו יכולים לחזות הוא ההסתברות למצוא חלקיק באזור מסוים במרחב. עם זאת, כאשר אנו מבצעים ניסוי, אנו תמיד מקבלים תוצאה מוחלטת עבור התכונה הנמדדת. פרדוקס זה נקרא פרדוקס המדידה, שפרשנויות מתחרות שונות של מכניקת הקוונטים שואפות להסביר.
פרשנות העולמות הרבים של אוורט למכניקת הקוונטים מניחה שבחירה מפצלת את היקום לענפים, שבהם כל אחת מהתוצאות האפשריות מתממשת. בפרשנות קופנהגן האורתודוקסית של מכניקת הקוונטים, הבחירה גורמת לקריסת פונקציית הגל, שבה ריבוי האפשרויות קורס למציאות יחידה. עד לקריסה כזו, המערכת (למשל, חלקיק) נמצאת במצב של סופרפוזיציה של כל המצבים האפשריים. כך, חתול שרדינגר קיים במצב של סופרפוזיציה של להיות חי ומת בו זמנית, עד שמצבו קורס על ידי פעולת התצפית, שבה הצופה “בוחר”, אם כי באופן לא מודע, בין שני מצבים אפשריים.
לפי רש”י, עד להתגלות סיני, העולם היה קיים בסופרפוזיציה של שני מצבים – קיום ואי-קיום. “[מעשי בראשית] כולם היו תלויים עד “יום הששי”.” זו הייתה בחירתם של העם היהודי שקיבל את התורה שגרמה לקריסת פונקציית הגל והביאה את העולם לקיום.
איני יודע אם רש”י הכיר מכניקת קוונטים, אך ההיגיון שלו הוא בבירור קוונטי-מכני. פירוש זה הוא אחת הדוגמאות המפורשות ביותר לתפיסה הקוונטית-מכנית של סופרפוזיציה וקריסת פונקציית הגל כפי שהיא משמשת בתורה.
זה נותן לי עונג רב להודות לבננו, אליה, שהפנה את תשומת ליבי להקבלה המרתקת הזו. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא ישלח לו, אליהו חיים יצחק בן לאה, רפואה שלמה!
