בפרשת מקץ, פרעה חולם שני חלומות. הוא מתעורר מוטרד וקורא לכל חכמי מצרים לפרש את חלומותיו. איש אינו מצליח להגיע לפרשנות מקובלת, אז הם מביאים את יוסף מהכלא והוא מצליח לפרש את חלומות פרעה—שיהיו שבע שנות שובע ואחריהן שבע שנות רעב. יוסף ממשיך ומנחה את פרעה כיצד להתכונן לשבע שנות הרעב.
בפוסטים הקודמים, “פירוש חלומות” ו”יוסף—אדון הזמן“, כבר הסברנו כיצד יוסף הצליח לפרש חלומות במונחים של יחידות זמן ומדוע פרעה מינה את יוסף למשנה למלך מצרים. עם זאת, לסיפור זה עדיין יש תעלומות לפענח. אולי הוא יכול ללמד אותנו שיעורים נוספים.
בספרות התלמודית והקבלית, יוסף מכונה יוסף הצדיק. בוודאי הייתה לו ראייה נבואית. כאשר נביא או צדיק חוזה אסון מתקרב, תפקידו להציל את דורו באמצעות תפילה, צום וקריאה לתשובה. כפי שאנו קוראים בספר יונה, לאחר שיונה ניבא את האסון הקרב לאנשי נינווה, הם חזרו בתשובה מחטאיהם ואלוקים ביטל את גזירתו להשמיד את העיר. כפי שמתועד במגילת אסתר, כאשר מרדכי הצדיק למד מאסתר על הגזירה הרעה של פוגרום ששר בוגדני שכנע את מלך פרס להטיל על יהודי פרס, מרדכי ציווה על צום בן שלושה ימים, לבש שק וקרא לעם היהודי לחזור בתשובה. תשובה זו ביטלה את הגזירה הרעה והובילה לניצחון גדול, שאנו חוגגים בפורים עד היום. סיפורים כאלה רבים בהיסטוריה היהודית. אולם במקרה זה, יוסף אינו מציע את ברכתו לפרעה; הוא אינו פונה לאלוקים בתפילה; הוא אינו מכריז על צום, ואף אינו קורא למצרים לחזור בתשובה מדרכיהם הרעות. במקום זאת, הוא נוקט בגישה פרגמטית מאוד ומייעץ לפרעה להתחיל לאסוף עודפי מזון—גישה שאינה אופיינית לנביא או לאיש קדוש.
בחינה זהירה של חלומות פרעה חושפת פרט מעניין: היו אמורות להיות שבע שנות שובע ושבע שנות רעב. אין סיבה ברורה מדוע הרעב היה אמור להימשך בדיוק אותו מספר שנים כמו תקופת השובע. סימטריה זו—שבע שנות שובע לעומת שבע שנות רעב—ניתנת לביטוי כ-+7 ו–7 — שבע שנים טובות ושבע שנים רעות. סימטריה מתמטית פשוטה זו סיפקה רמז שהוביל את יוסף לנקוט בגישתו התכנונית.
אם לפיזיקאים יש מילה אחת מועדפת, מילה זו היא “סימטריה”. כל ההיסטוריה של התפתחות הפיזיקה התיאורטית במאה העשרים הייתה הערכה הולכת וגדלה לחשיבות הסימטריה. הכל התחיל באחד המשפטים היפים והחשובים ביותר בכל הפיזיקה התיאורטית—משפט נתר.
אמי נתר, מתמטיקאית יהודייה-גרמנייה, הוכיחה ב-1915 שסימטריה מזווגת עם חוקי שימור. לדוגמה, סימטריה טרנסלציונית במערכת פיזיקלית מובילה לשימור אנרגיה, בעוד שסימטריה סיבובית במערכת פיזיקלית מובילה לשימור תנע זוויתי, בין ממצאים אחרים. מאוחר יותר, במאה העשרים, תורת החבורות (תיאוריה מתמטית של סימטריה) שימשה לפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים—התיאוריה שניבאה את קיומם של כל החלקיקים התת-אטומיים הידועים.
בעוד שסימטריה מנבאת את קיומם של רוב החלקיקים, מספר חלקיקים נובאו על ידי מה שמכונה שבירת סימטריה ספונטנית. כתבנו על שבירת סימטריה ספונטנית בפוסטים הקודמים “התאומים המסובכים” ו”האחיות המסובכות“. בוזון היגס ובוזון Z נובאו על בסיס שבירת הסימטריה הספונטנית.
למשוואה יכולים להיות שני פתרונות סימטריים. נניח, למשוואה פשוטה x2=1 יש שני פתרונות סימטריים: +1 ו–1. למשוואת דיראק של אלקטרודינמיקה קוונטית היו שני פתרונות סימטריים שניבאו שני חלקיקים סימטריים: אחד בעל מטען חשמלי של +1 (פוזיטרון) וחלקיק זהה אחר בעל מטען חשמלי של -1 (אלקטרון). האלקטרון היה ידוע היטב, אך הפוזיטרון לא. הוא התגלה מאוחר יותר. אבל לפעמים, רק פתרון אחד מתממש בטבע—תופעה הנקראת שבירת סימטריה ספונטנית.
סיפוריהם של יעקב ועשו ורחל ולאה היו סיפורים של שבירת סימטריה ספונטנית. שני התאומים היו סימטריים, כביכול, אך אלוקים בחר ביעקב על פני עשו ויעקב אהב את רחל יותר מלאה.
חלומות פרעה הכילו שני תרחישים סימטריים: שבע שנים טובות ושבע שנים רעות, או פשוט +7 ו–7. אילו הייתה אפילו האפשרות הקלושה ביותר שרק אחד מהפתרונות הללו יתממש, כמובן שיוסף היה מציע ברכות לפרעה, מתפלל לקדוש ברוך הוא וקורא למצרים לחזור בתשובה. העובדה שהיו שני חלומות, עם זאת, אמרה ליוסף שלא תהיה כאן שבירת סימטריה ספונטנית—שני התרחישים יתממשו. תפילות לא יעזרו; שבע שנות רעב עומדות להגיע. מה שנדרש היה פעולה מהירה ונחרצת—איסוף מלאי מזון. יש זמן להתפלל ויש זמן לפעול. גאונותו של יוסף הייתה בכך שהוא ידע את ההבדל.
מסיבה זו, יוסף אומר לפרעה:
וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם–כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים… (בראשית מא:לב)
במילים אחרות, יוסף אמר לפרעה ששני התרחישים הסימטריים נועדו להתממש. כפי שחתן פרס נובל בפיזיקה יוג’ין ויגנר נהג לומר, “הכל עניין של סימטריה!”
